תסריט הבלהות

אמרו את זה לא פעם בעבר, אבל הפעם זה שונה: ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו נכנס לקרב של חייו. סיום הליך הגשת הרשימות שרטט רשמית את המפה הפוליטית החדשה בישראל - ואיך לומר בעדינות, מהבית בבלפור זה לא הנוף הכי יפה שאפשר לבקש.

הצרות של נתניהו הן לא רק בענייני המספרים והגוש. גורמים רבים בימין מפזרים לו את הקולות, והפעם כמעט כל שחקני המערכת הפוליטית נגדו. בקמפיינים הקודמים שלו השתמש נתניהו לא פעם בטיעון שמקבץ סביבו על אוטומט את מצביעי הימין. "הגוש בסכנה", נהג לטעון - גם כשלא היה כל סיכון כזה.

הפעם, בניגוד לפעמים אחרות בהן נתניהו זעק, באמת קיים סיכון כזה. דווקא בגלל זה הוא חייב שיו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, השחקן היחיד שנתניהו עוד יכול לסמוך עליו, יעבור את אחוז החסימה. הוא צריך לא פחות גם את משה כחלון ומפלגת כולנו. בלעדיהם, נתניהו נשאר עם שחקנים שרחוקים מלהיות שותפים טבעיים או נאמנים.

מה שקרה עד עכשיו הוא בקושי מחצית המשחק. בהמשך, כשאביחי מנדלבליט יפרסם את החלטתו אם לזמן את נתניהו לשימוע לפני הגשת כתב אישום, זה יהיה לא רק נתניהו נגד גוש המרכז - זה יהיה נתניהו מול החקירות והחשדות והיועמ"ש, וזה לא יהיה פשוט בשבילו.

כבר עשור נתניהו שולט במערכת הפוליטית. ועל אף כל זאת, גם הפעם - כמו ביתר הרגעים הקריטיים עבורו - הוא הצליח להכניס את עצמו לעמדת הנעשק שהוא ובוחריו כל כך אוהבים. אך אי אפשר להתעלם מהסקרים הרעים שפורסמו באחרונה.

הבעיה של נתניהו, היא שהוא מבין שהפלטפורמה של רשימת "כחול לבן" מאפשרת לקלוט קולות של מאוכזבי ליכוד בעקבות הודעת מנדלבליט.

נתניהו גם מזהה את האס ברשימה הנגדית - גבי אשכנזי. מותג חזק יותר מהאחרים בעיני הציבור שנתניהו פונה אליו.

בכל מקרה, מסקנה אחת היא שבהרכב הנוכחי של "כחול לבן", הסיכוי שלממשלתו תיכנס רשימה כזו - הכוללת בין היתר את לפיד ויעלון - הוא אפסי. הם לא יישבו איתו.  וזה אומר שהקרב על גודל הגוש הוא משמעותי.

לנתניהו מחכה קרב משולב. מדובר בשלוש חזיתות במקביל: מי תהיה המפלגה הכי הגדולה; איך משיגים 61 שותפי ברזל כדי שריבלין יטיל ראשון את הרכבת הממשלה וההבנה כי אם עליו לא יהיה ראש ממשלה, הוא יתמודד עם תיקיו המשפטיים כאזרח מן היישוב. וזה תסריט הבלהות הגדול ביותר שלו.