זה נתניהו או ג'והן גוטי
המציאות הישראלית כפי שצייר הפרשן עמית מנדלזון מתגלמת בשלושה תיקי שוחד מובהקים עם המלצה ברורה להעמדה לדין, עשרות פרשיות חלקן בכלל לא נחקרו וחלקן נסגרו בעוד מועד, שני תיקי ענק המרחפים כמו ספינת חלל ענקית ומטילה צל ענק על העתיד.
שוד הגז המהווה בגידה באזרחים ופרשת הצוללות המהווה בגידה. מנדלזון הוסיף כי אם נתייחס לדברי ההבל של נתניהו לגבי ,תפירת תיקים, אזי הגיע הזמן לומר- אף אחד לא תופר, לאדם בודד, כל כך הרבה תיקים בהם מעורבים כל כל הרבה אנשים רבי השפעה. דהיינו כאן כבר לא מדובר ב"אין עשן בלי אש". במקרה שלנו הקירות מפוייחים והכל שרוף.
בנימין נתניהו הוא פושע המתנהל כראש משפחת פשע ובזחיחות המזכירה את ימיו האחרונים של ג'והן גוטי ראש משפחת גמבינו הניו יורקית. עם הבדל אחד; לגוטי היה רק סמי גרבנו אחד בעוד שמול נתניהו ניצבת שורה ארוכה של עדי מדינה הממתינה למסמר אותו למקום הראוי לו – מעשיהו. היה ברור שיבוא היום בו יאלץ אביחי מנדלבליט להציג את מסקנותיו והמלצותיו, כך שלא מדובר בביושרה, נהפוך הוא האיש מרח ב"אומנות" את כל התיקים, סגר אחרים ומזמז את כל התהליך למעלה משנתיים ואפשר לנתניהו להשמיד ראיות ולהמשיך בו זמנית בפעילותו הפלילית.
שלטון הגנבים של נתניהו והליכוד הוא תולדה של המנעות ממשלות ישראל לדורותיהן לכונן חוקה להפריד רשויות, להפריד דת ומדינה ולשנות את שיטת הממשל והבחירות. זה לא ממש מפתיע שכן פוליטיקאי ישראלי תמיד יגרור את הדיון לרמת הסטריה בטחונית. דיון שאפשר לתופעה מבישה כמו בנימין נתניהו להתקיים. אחרי הכל הנוכל מכר את עצמו לאספסוף כ"מר בטחון", והאספסוף, כמו כל אספסוף, קנה וגרם לכל האזרחים לשלם ביוקר, והבושה להיות חלק מעם המוכן לקבל פושע מועד כראש ממשלה. עם המוכן לעצום עיניים לסתום את האף ולחסום את האזניים ולהתמקד בשנאה..
מקומו של נתניהו בכלא ועימו רבים מחברי הליכוד והקואליציה הבכירים, שלא לדבר על בני משפחתו, רבים ממקורביו ובני משפחתו המורחבת. אבל לישראל כבר אין תקנה וגם מטאטא חדש כבר לא יועיל אפילו ליזול לא. מי שזוכר את השמדת הפרות שלקו (או שהיה חשש שלקו) במחלת ה"פרה המשוגעת" לא יוכל לשכוח את הדימוי, זו הדרך היחידה, וזה בדיוק מה שנחוץ לישראל. אפשר לנקות את ישראל מלמעלה, אבל הבסיס רקוב וחסר תועלת ולא נעים לומר. מסכם עמית מנדלזון.
