לא חירות, לא חופש בחירה
https://parstoday.ir/he/news/palestine-i39285-לא_חירות_לא_חופש_בחירה
במידה שב-10 לאפריל הישראלים יתעוררו לתוצאות האמת ויגלו שמפלגת "זהות" הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אפשר יהיה להכתיר את המהלך של היו"ר משה פייגלין כהונאה הפוליטית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל.
(last modified 2019-05-21T05:22:18+00:00 )
אפר 02, 2019 06:15 UTC
  • לא חירות, לא חופש בחירה

במידה שב-10 לאפריל הישראלים יתעוררו לתוצאות האמת ויגלו שמפלגת "זהות" הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אפשר יהיה להכתיר את המהלך של היו"ר משה פייגלין כהונאה הפוליטית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל.

מדוע הונאה? משום שבאמצעות מסך העשן שפיזר על ידי רכיבה על סנטימנט של מיאוס ממוסדות ישראל, ותרגומו לדרישה לחירות וחופש אזרחיים מוחלטים, הוא הצליח למשוך אליו תומכים רבים מימין ומשמאל שחשים שהשלטון הוא אלמנט מאיים ומגביל ויש לצמצם את השפעתו למינימום ההכרחי.

קריאה של המצע הנרחב שפרסם פייגלין מוכיחה שהחירות שהוא מדבר עליה היא סלקטיבית ביותר, משום שהיא נעצרת כשזה מגיע לנושא ליבה כמו הזהות של הפרט והצביון של ישראל. פה האזרחים אינם חופשיים להחליט כיצד תיראה מדינתם. היא נקבעה מראש בשבילם.

במגרש הזה מציגה זהות (או בשמה המקורי: זהות יהודית) תפיסת עולם קיצונית השומטת את הקרקע מתחת לתפיסת העולם הליברטריאנית וההצהרות היפות על חופש שפייגלין משתמש בהן כדי למשוך קולות של בוחרים שהעמדות הדתיות-זהותיות שלו הן דווקא סדין אדום עבורם.

 אז איך עובדת ההונאה? מצד אחד מציע פייגלין שהממשלה צריכה להישמר ולא להתערב כמעט בכלל באלמנטים הבסיסיים שקשורים לחיי האזרחים כמו בריאות, רווחה, תברואה, תחבורה וכו'. מצד שני, בכל ענייני האתוס, הדת והזהות – הוא מציע שליטה מוחלטת של ישראל בעיצוב הזהות הקולקטיבית של האזרחים.

אז לפי "זהות", ישראל תפריט בתי חולים, תפסיק לממן תחבורה ציבורית, לא תתערב ברגולציה של שווקים או מתן רישיונות הסדרת ביטוח רפואי, תחלק וָאוּצֶ'רים לחינוך ותבטל את הביטוח.

בנוגע לסכסוך עם הפלסטינים, במצע נכתב שיש לכבוש ערים פלסטיניות, לעודד מדיניות של עידוד הגירה מרצון לפלסטינים, לתת מעמד מיוחד ללא זכות הצבעה ל"גויים" שיצהירו אמונים לישראל ו"סל הגירה" למי שיסרב, ושאויביה של ישראל' ייהרגו או יגורשו ורק מעטים יוכלו לעבור תהליך ארוך שבסופו, לאחר הצהרת אמונים ושירות בצבא, יוכלו לקבל רשות להצביע.

כעת הגיע הזמן לשאול על מי יוטל הנטל הכבד במידה שיתממשו ההצעות הקיצוניות האלה, שרוב מכריע של הציבור בישראל סולד מהן וחושב שהן קשקוש מוחלט? מי ישלם 52 מיליארד שקל בשנה מסים למימון סיפוח השטחים הכבושים? את מי ישלחו לפטרל במרכזי הערים הפלסטיניות ולעמוד במחסומים ולסכן חיים? את מי ישלחו לשמור על גני ילדים שממוקמים בדיוק בלב לבו של שטח מסוכן? מי יסגור עסקים קטנים כשהמשק יקרוס כתוצאה מסיפוח השטחים? מי ירוץ למקלטים כשכל הסכמי השלום יבוטלו? התשובה לכל השאלות היא אתם ואתן. לא חירות, לא חופש בחירה ולא נעליים.

כשמביטים על עברו של פייגלין, זה כמעט בלתי נתפס שהאיש הזה הצליח להשכיח את תפיסותיו הבסיסיות באמצעות דיבורים על קנאביס וחירות ריקה מתוכן. האיש שאמר בראיון עיתונאי על אדולף היטלר: "הוא גאון צבאי שלא קם כמוהו. הנאציזם קידם את גרמניה ממצב של שפל למצב פנטסטי מבחינה פיסית ואידיאולוגית"; האיש שמחזר אחרי קולות של צעירים ליברליים ומבטיח חופש באירועים פוליטיים בתל אביב, עיר שאותה הגדיר "עיר של הומואים ונשים חד-הוריות, עיר שבה הגבריות לא לגיטימית... גדל בתל אביב דור חולה של ילדים לנשים חד הוריות".

האיש שמבטיח היום להורים עצמאות בחינוך הוא אותו איש שסיעתו בליכוד, מנהיגות יהודית, פרסמה בשנת 2000 תכנית "מאה ימים" שבה לפי חזונו ישראל ומשרד החינוך יכללו אחריות להעמקת הזהות היהודית בכל רובדי החברה, במערכת החינוך, מגן הילדים ועד האקדמיה, בתרבות, בתקשורת ובאמנות. חירות? נשמע יותר כמו צנזורה.

פייגלין הוא אותו האיש שבימי ההסתה נגד ממשלת רבין כינה את ראש הממשלה: "יודנראט שמעלה אותנו על רכבות". הוא אותו האיש שמבקש היום להשתמש במצביעים ליברלים שמאמינים בכנות בחירות וחופש כאידיוטים שימושיים שדרכם יוכל לממש את האידאולוגיה הדתית המסוכנת שלו. אסור לתת לזה לקרות.