הבנק העולמי: ישראל אחראית להידרדרות הכלכלית הפלסטינית

הבנק העולמי עומד להציג דוח, בפני ועידת המדינות התורמות AHLC שתתכנס בבריסל ב-30 באפריל. הדוח מציג תמונת מצב קשה של הכלכלה הפלסטינית עם 0.9% צמיחה וירידה בתוצר לנפש. הדוח מצביע על שהכלכלה הפלסטינית, שב-2018 לא ראתה צמיחה של ממש, על סף זעזוע חמור בשל החלטת ישראל להפחית את כספי המסים של הפלסטינים.

כלכלת עזה התכווצה בחדות ב-7%, בהידרדרות החדה ביותר של כלכלת הרצועה פרט לשנים שבהן היו מבצעים צבאיים. גם הצמיחה בגדה רשמה האטה, בסך הכול לא נרשמה צמיחה בכלכלה הפלסטינית. בהתחשב בגדילת האוכלוסייה הפלסטינית בכ-3% בשנה, מדובר בפועל בירידה של כ-2% בתוצר לנפש ובהידרדרות ברמת החיים הממוצעת של הפלסטינים. האבטלה עלתה והגיעה לשיעור של 31% בגדה, ויותר מ-50% ברצועה.

בדוח נכתב כי המחלוקת סביב כספי המיסוי בין ישראל לרשות מאיימת על המצב הכלכלי הרעוע בלאו הכי של רמאללה, בשל ההידרדרות הכלכלית והירידה בתרומות ממדינות בינלאומיות, ולהביא לגידול בחובות הרשות מ-400 מיליון למיליארד דולר. המחלוקת נוצרה בעקבות ההחלטה של ישראל להפחית 138 מיליון דולר מכספי המסים שישראל גובה מפלסטינים כדי לקזז את התשלומים שהרשות משלמת למשפחות האסירים.

תשלומי המסים שישראל גובה עבור הרשות מהווים כ-65% מתקציבה, ובתגובה, אבו מאזן החליט להחרים את כספי הגביה. כתוצאה מכך, הרשות קיצצה את שכר עובדיה ב-30%, הקטינה תשלומים סוציאליים בסיסיים והגדילה את ההלוואות מבנקים מקומיים.

מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה, ומנהלת האסטרטגיה והפעילות של הבנק במזרח התיכון וצפון אפריקה אנה בג'רד אמרה כי "נדרשת החלטה דחופה כדי למנוע הידרדרות נוספת בפעילות הכלכלית וברמת החיים" היא הוסיפה כי "כספי הגביה הם מקור הכנסה עיקרי לתקציבי הרשות, והמחלוקת מורגשת בקרב כל חלקי האוכלוסייה תחת כלכלה מוחלשת גם כך. מעבר לכך, מדיניות העברת הסחורות לשימוש כפול כפי שהיא מתבצעת היום מגבילה גיוון והתפתחות כלכלית ברת-קיימא בשטחים. יש צורך קריטי בשינוי מדיניות הסחורות לשימוש כפול".

הבנק קובע כי הכלכלה הפלסטינית נפגעת באופן חמור מההגבלות שהוחמרו על הפעילות הכלכלית ותנועת הסחורות לעזה ולגדה, בעיקר על צריכת סחורות וטכנולוגיה לעזה, המוגדרות כסחורות לשימוש כפול. ישראל הוסיפה 62 מוצרים חדשים שכניסתם לרצועת עזה מוגבלת לרשימת 56 המוצרים שעליהם חלות הגבלות כניסה לגדה ולרצועה כאחד, הרבה מעבר לרשימה המוסכמת על הקהילה הבינלאומית. נזקי ההגבלות החלים זה יותר מעשור מורגשים בעיקר בייצור, בטכנולגיה ובחקלאות, ופוגעים ביכולתם של עסקים לגיטימיים לייצר מספיק מקומות עבודה עבור האוכלוסייה הגדלה.

הבנק העולמי ממליץ, בטווח הקצר, להסיר מגבלות וחסמים ולשינוי מדיניות ההגבלות על סחורות לשימוש כפול בשטחים; להגדיל את מספר העסקים שיורשו לייבא חומרים כימיים במסגרת סידורים ביטחוניים; וליצור הסדרים שיאפשרו לחקלאים גישה לחומרי דישון.

הבנק העולמי ממליץ בטווח הבינוני, לאפשר לסחורות לעבור בין הגדה והרצועה לשימושם של עסקים לגיטימיים. לאפשר לעסקים פלסטיניים שיעמדו תחת מעקב להעביר באופן בטוח סחורות ולהקל את פרוצדורות הרישוי שהם נזקקים להם כדי לקבל היתר לכך.

הבנק העולמי ממליץ בטווח הארוך, לשנות את הפיקוח הישראלי על המסחר של הרשות באופן שיתאים יותר לסטנדרטים בינלאומיים.