הבלוף הטראמפביביסטי

תכנית השלום של נשיא ארה"ב לפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מדוברת מזה שנתיים, ועד היום, באופן פלאי, רק הוא ומספר מקורבים יודעים על פרטיה. למרות זאת, מספר הדלפות שפורסמו נושא מספיק תואמות כדי שיהיה ניתן לאגד אותן, בתוספת שיחות עם בכירים בממשל, לתוכן שכנראה מכילה העסקה.

אלו מצביעים על כך שבסופו של דבר התכנית כוללת את היסודות הבאים: המדינות הערביות מכירות בישראל וישראל מכירה בפלסטין, כאשר עיר הבירה של שתיהן היא עיר הקודש.  גישה זו בנויה על יסודות שהוצעו בעבר על ידי נשיא מצרים א-סיסי ב-2016, על ידי ממשל אובמה ב-2009 וביוזמת השלום הערבי ב-2002.

כל התכניות הקודמות הללו קראו לישראל לעשות את הצעד הראשון, או לחלופין קראו לצעדים הראשונים להיעשות במקביל על ידי ישראל והפלסטינים. לעומת זאת, התכנית של טראמפ קוראת למדינות ערב לעשות את הצעד הראשון, כאשר הצעד הישראלי מגיע כתגובה.  שינוי זה גרם ליו”ר הרש”פ מחמוד עבאס לסרב מיד ל”עסקת המאה” כאשר הוא נפגש עם טראמפ בשנת 2017; דיווח אחד ציין כי “עבאס מפחד זמן רב מהצעה שכזו” ושהוא “התנגד בחריפות” לתכנית.

העסקה המדוברת מכילה רכיבים רבים, בין היתר: פלסטין תהיה מורכבת מכל שטחי A ו-B בגדה המערבית וחלקים של שטחי C  ,שבסך הכל יהוו 90% מהגדה המערבית. עיר הבירה תהיה בתוך או בצמוד לגבולות המנהליים הרחבים של עיר הקודש.

עוד תכלול התכנית גוף בינלאומי המפקח על הממשל המשותף של האגן הקדוש (הכולל את העיר העתיקה) של ישראל עם פלסטין. גוף משותף של ירדן ופלסטין השולט על מקומות מקודשים לאסלאם בעיר הקודש; מצרים, ירדן ולבנון נותנים יותר זכויות לאזרחי פלסטין; תושבים יהודיים בישובים קטנים בגדה המערבית מפונים למקומות אחרים; מעבר יבשתי מחבר בין עזה לגדה המערבית; עזה מסופחת לפלסטין כשהרשות הפלסטינית חוזרת לשלוט בה.

וושינגטון מצדה תארגן חבילת סיוע הומניטרי עצומה לרשות הפלסטינית, כנראה בשווי 40$ מיליארד. הפלסטינים נהנים מגישה זמנית לנמלים ולשדות התעופה של ישראל, עד שמימון חיצוני יבנה שירותים בלעדיים להם.

מנגד, הפלסטינים ככל הנראה יתבקשו לקבל על עצמם מספר הגבלות: המשך שליטה ישראלית על גבולות פלסטין, על נגישותם לאוויר ולים, ולבקעת הירדן; הכרה חוקית של הממשלה האמריקנית (ואולי סיפוח לישראל) של יישובים גדולים יותר בגדה המערבית המגיעות ל- 10% משטחיה; ויתור על זכות השיבה של פלסטינים המתגוררים מחוץ לגדה המערבית בתמורה לפיצויים.

הפלסטינים בהחלט ימשיכו את הדפוס העתיק שלהם של דחיית ישראל דרך קמפיינים הקוראים לדה-לגיטימזציה והתקוממות, כפי שהם עושים מאז הסכם השלום הראשון עם ישראל בשנת 1993.

זה יקרה משום שרעיון ה”מזרח התיכון החדש” המפוקפק של שמעון פרס, מסתתר גם מתחת לתכנית המדווחת של טראמפ. הרשות הפלסטינית תקח את ההכרה ב”פלסטין” ותעצים את האנטי-ציונות שלה.