הבילבול הישראלי ביחס לקריסת הרשות הפלסטינית

לאור ההחלטה הישראלית לקזז מהכספים המועברים לרשות את כספי הסיוע והתמיכה במשפחות האנשים שנפלו או נעצרו במהלך הסכסוך עם ישראל קורא הפרשן רוני דניאל, להסתכל לנושא בעיניים מפוכחות, כאשר אומר כי מאז הסכמי אוסלו 1993 עולות פעם אחר פעם קריאות לבטל אותם.

הוא מציין כי על אף הסיסמא "פושעי אוסלו לדין" זה שנים רבות, אף אחד מהאגף הימני של הפוליטיקה הישראלית לא מעז אכן לבטל אותם. ביקורת על מנסחי ההסכם יש בשפע, אבל לעצור - אף אחד לא רוצה בשל היתרונות שהסכמי אוסלו מביאים איתם לישראל.

אבי מזרחי, שהיה אלוף פיקוד המרכז בשנים 2013-2009 הגיע יום אחד לקבינט, שהתלבט אם לקצץ את הכספים לרש"פ. "אתם לא מבינים מה אתם הולכים לעשות. הכספים הללו משולמים לגורמי הביטחון הפלסטינים שמסייעים לנו להתמודד עם הטרור, אל תקצצו", הוא אמר לשרים שישבו בחדר בטון נרגז.

מאז ועד היום עולה מפעם לפעם רעיון הקיזוז של הכספים שמשולמים לרשות, כספים שהם בעצם שלה מתוך המיסים שישראל גובה מעבודת פלסטינים. עם זאת לוחשים במערכת הביטחון שהתיאום הביטחוני מול הרשות הפלסטינית מאפשר התמודדות יעילה יותר עם "הטרור". אמנם לא אומרים את זה בקול רם כדי שלא לקלקל, אבל העובדה הזו ידועה לכולם, והכספים שמועברים לרשות מאפשרים את פעילות גורמי הביטחון בה.

יש חשש שגם עליו לא מדברים בקול רם הוא החשש מהתמוטטות הרש"פ. אם זה יקרה - הכול ייפול לחיקה של ישראל, וזה יכלול תקציבים, פעילויות וטיפולים בממד האזרחי של מיליוני הפלסטינים בגדה וברצועה. את זה אף אחד לא רוצה.

החשש מקריסת הרשות הפלסטינית, היא לא פחות מחלום בלהות. אבו מאזן שמזהה את זה, מקדם מהלכים שנועדו ללחוץ על ישראל כדי שתיענה לדרישותיו. כך ישראל נמצאת בתוך מציאות משונה. מצד אחד כספי מיסים "שמממנים טרור", ומנגד עצירתם יכולה להעלות גל של "טרור" ועוד יותר מכך - צורך לטפל בממד האזרחי בעיקר בגדה המערבית.

לכן ראוי לחפש מהלכים אחרים ולא לפגוע בשכרם של השוטרים שמקבלים היום בערך 50% משכרם ושל המורים - 40% משכרם. זה פחות או יותר חלומו של חמאס והוא רחוק מאוד מהאינטרס הישראלי. קריסת הרשות היא ממש לא האינטרס של ישראל.