מרחץ הדמים

המציאות הפוליטית החדשה שאליה נקלע בנימין נתניהו הזניקה עם פיזור הכנסת את המרוץ לגיוס ה-61 ללא אביגדור ליברמן. אלא שכשברקע המלחמה על פירוק ה"בייס" של ליברמן, משמיעים גורמים בליכוד מסר מפתיע שמטרתו לפייס. "הדלת ללליברמן לא נסגרה", אומרים בליכוד. "גם אם יהיו 61 מנדטים לנתניהו, הוא ירצה לצרף אותו ולהרחיב איתו את הממשלה".

הפוליטיקה היא כנראה אמנות של דלתות נפתחות גם אם הבית בסכנת קריסה. הדלת הפתוחה שעליה מדברים בליכוד לא מבשרת על כך שכל צד יתמקד בנימוס בבייס הטבעי שלו. תהיה מלחמה והיא תהיה קשה מאי פעם. מה שמרמז על מרחץ הדמים שמייחלים לו בליכוד עולה ממשפט שהשמיעו לאחרונה בסביבת נתניהו: "בפוליטיקה לא פוצעים. בפוליטיקה הורגים".

העובדה שרוב הדמויות הבולטות ביותר בימין רוצות ומייחלות לנפילתו של נתניהו אבל לא מוותרות על ממשלת ימין-ימין עשויה לייצר תרחיש בלתי צפוי.

כך לדוגמה, אם נפתלי בנט ואיילת שקד, שקצו בהשפלות המתמשכות שנתניהו מעביר אותם, ימצאו עצמם הפעם בכנסת, לא בטוח שימשיכו להתנהג כמו "נערים מוכים". הפעם, משוחררים מכבלים ורבנים ועם צלקות שהותירה בהם מערכת הבחירות האחרונה, הם עשויים להתנהג לגמרי אחרת. והפעם הם לא לבד. יש גם את ליברמן. שלושתם לא חשודים לרגע כמי שמחזיקים בעמדות שמאל. בניית ציר עם ליברמן תאותת לכל מי ששואף להנהגה בליכוד ששעת הכושר מעבר לפינה.

בנקודת הזמן הזאת "מרד בליכוד" נחשב עדיין תסריט רחוק אבל לא כזה שכבר לא מדברים עליו. למעשה, יש בליכוד מי שמודים שאם נתניהו יגיע שוב למבוי סתום, ייתכן שלא יישמר השקט. המפלגה הזאת, אומרים בכירים, חפצת שלטון לפני הכל.

איך ייווצר המרד? מספיק שבכיר בליכוד יתייצב מול המצלמות ויקרא לבחירות פנימיות אם נתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה. ואם מספיק גורמים בימין יעניקו לו גיבוי ויכולת להרכיב ממשלת ימין, במקום שנתניהו לא מצליח, זו כבר לא חתרנות, זה קרש הצלה.

המגמה הזאת מעניינת רק כיוון שגם בימין כבר לא מפחדים לבודד את נתניהו. בבחירות הקודמות כל ראשי מפלגות הגוש אמרו בפה מלא שימליצו אך ורק על נתניהו. היום הטקסטים השתנו. גם ליברמן וגם בנט משאירים הכל פתוח. לא מן הנמנע שזה יחלחל גם לליכוד.

13 שנים בשלטון לא שקל, לא חשב ולא פעל נתניהו על מנת להכשיר לעצמו יורש. ולא רק זה, מי שמדבר איתו לאחרונה שומע ממנו את ההפך: "אני רק התחלתי". אז אף על פי שנתניהו הוא אשף של מערכות בחירות וברגע האמת יודע לתפעל את הבייס, די ברור ששיאו מאחוריו, ולמעשה המערכת הפוליטית מתקרבת בצעדים גדולים לעידן שאחרי נתניהו.

נשאלת השאלה מדוע הוא לא מכשיר אף אחד במקומו. האיש שכל השנים שמר על שריו הבכירים נמוך ככל האפשר, מסרב גם היום לאפשר למישהו תחתיו להיבנות ולרכוש את הניסיון המתאים ליום שאחרי. למה?

רבים בליכוד אומרים שלנתניהו שתי סיבות עיקריות: האחת - היורש עשוי לקום עליו מוקדם מהמצופה ולנסות להדיח אותו. זה גם משדר מסר שהנה עוד רגע הוא ממילא מפנה את תפקידו.

הסיבה השנייה לא פחות חשובה: הוא פשוט בז להם. נתניהו לא רואה באף אחד מהטוענים לכתר כמי שיכול להיכנס לנעליו הגדולות.

בימים האחרונים החל ראש הממשלה להעביר מסרים שלפיהם יש בכוונתו לבנות דור המשך. בליכוד מגחכים ומייחסים זאת לחשש של נתניהו מפני מרד אפשרי.

"שנים שהוא מסרב לקדם את ישראל כץ וגלעד ארדן", אומרים בליכוד, "על גדעון סער אין מה לדבר בכלל. תיק הביטחון פנוי ואין שום סיבה טובה לכך שהוא מחזיק בו. הסיבה היחידה היא כדי שאף שר לא ישודרג לתיק בכיר כזה וייראה לציבור מועמד לראשות ממשלה בהמשך. ואם הוא באמת רציני, שיואיל למנות שר מהליכוד לתפקיד".