טרלול וסקנדלים

ראש ממשלת ישראל חתם על הסכם סחר חופשי עם קוריאה הדרומית, שממנו משתמע שאין לישראל ריבונות ברמת הגולן ומזרח עיר הקודש. ההסכם מחריג גם את הגדה המערבית.

נתניהו היה אמור להוביל את הטקס שבו הצדדים מכריזים על ההסכם, אבל בינתיים החל ח"כ צבי האוזר (כחול לבן) להתעמר בו ואף שיגר מכתב מחאה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, אז ביבי עשה מה שביבי עושה הכי טוב בעולם: ברח. זה ביבי הקלאסי: הוא לעולם לא יחלוק קרדיט הצלחה עם אחרים, ותמיד יפיל אחריות במחדל על אחרים.

במקביל, נסע אותו ראש ממשלה לביקור מיותר באוקראינה, שמטרתו היחידה היא מאמץ לקושש קולות מהמאגר של אביגדור ליברמן. הביקור הפך לקטסטרופה מתגלגלת עמוסת מבוכות, פרצי טרלול וסקנדלים. בג"ץ הקפיא, בינתיים, את המחטף של שליח בלפור במשרד המשפטים, אמיר אוחנה, שניסה למנות מנכ"ל צייתן חדש בתקופת ממשלת מעבר, בעוד מבכר המדינה הצייתן עוד יותר איבד את מי שהייתה אמורה להיות יו"ר ועדת ההיתרים שתאפשר לנתניהו להטיל מס גולגולת מיוחד על כל הישראלים השמאלנים, למימון הגנתו המשפטית.

מעבר לים, באמריקה, קרו שני דברים: שתי חברות הקונגרס שכניסתן לישראל לא אושרה הפכו לגיבורות, תנועת ה־BDS זכתה ברוח גבית, ואילו דונלד טראמפ שחרר לחלל הטוויטר סדרת ציוצים בלתי נתפסים על אי־נאמנותם של יהודי ארה"ב הדמוקרטים. הוא רק גורם, בעידודו ובתמיכתו של נתניהו, נזק אסטרטגי ובלתי הפיך לישראל וגם לתמיכה הדו־מפלגתית של אמריקה בישראל. אם מישהו היה מבטיח שטראמפ יישאר כאן לנצח, אז הכל טוב. אבל הוא לא. את המחיר הישראלים ישלמו, והוא יהיה כבד מנשוא.

בנימין נתניהו חשוד בשלושה תיקים פליליים חמורים. הוגשו נגדו כתבי חשדות באשמת קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. השימוע אמור להתקיים בתחילת אוקטובר. גם על זה לא שומעים כמעט כלום לאחרונה. היה כלא היה.

היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, יחד עם צוות של 20 פרקליטים מנוסים, מאוחדים סביב האישומים נגד נתניהו. שלושה מקורבים ותיקים ובכירים שלו הפכו לעדי מדינה. אחרים, ביניהם שלדון אדלסון וארנון מילצ'ן, העידו עדויות מפורטות נגדו. כל זה הפסיק לעניין את הישראלים.