המציאות הישראלית והשפעתה על הרכבת הממשלה

בהיסטוריה של ישראל הוקמו כמה ממשלות אחדות - בשנים 1967, 1969, 1984, 1988 ו-2001. כולן הוקמו בלית ברירה - או בשל משבר כלכלי-ביטחוני, ואף רצון להגביר את הקונצנזוס הפוליטי על רקע מלחמה של ממש, או פשוט בשל חוסר הכרעה פוליטי בבחירות.

הממשלות הללו התאפיינו בכושר מנהיגות מול משברים לאומיים, אך נעדרו כל יכולת להוביל, לתכנן ולבצע מהלכים בנושאים שמחוץ לקונצנזוס. כך כתב ד"ר אסף שפירא ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה והוסיף כי ישראל ניצבת כיום בפני משבר בסדר גודל המחייב ממשלת אחדות, כמו הממשלות שנזכרו לעיל, שהוקמו על רקע, מלחמת יוני 1967, מלחמת ההתשה 1973 , מלחמת לבנון והמשבר הכלכלי של שנות ה-80 והאינתיפאדה השנייה.

הנחת היסוד המקובלת בפוליטיקה הישראלית היא שעדיף להקים קואליציה רחבה ככל האפשר. במקרה הנוכחי, קואליציה כזו תכלול את הליכוד, כחול לבן, ובנוסף מפלגות כמו ישראל ביתנו, העבודה-גשר או ימינה (או אולי רק הימין החדש). זאת, לעומת קואליציה שכל מפלגה בה הכרחית לכינון הרוב בכנסת ("קואליציה זוכה מינימלית"). קואליציה כזו בכנסת ה-22 תכלול רק את הליכוד וכחול לבן, שימנו ביחד 65 ח"כים.

מבחינת יציבות ומשילות - קואליציה מצומצמת צפויה בדרך כלל לתפקד טוב יותר. ראשית, המפלגות החברות בה מודעות לעובדה שפרישה שלהן מהממשלה עלולה להפיל אותה - ולכן בדרך כלל יהיו מחויבות יותר לממשלה. ושנית, השותפות לקואליציה יהיו קרובות זו לזו מבחינה אידיאולוגית - ולכן קיים סיכוי גבוה יותר לקידום מדיניות ברורה ואחידה במגוון רחב של נושאים.

בקואליציה רחבה של מפלגות שונות עלול לייצר חיכוכים ואף מבוי סתום כמעט בכל נושא. בנוסף, ממשלה שכוללת הרבה מפלגות גם תמנה יותר שרים, מה שיפגע ביעילות עבודת הממשלה ויצמצם את מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית רצינית. במידה וכך יהיה, אין ספק שיהיה צורך בהפעלת חוק נורבגי מלא - כלומר שכל חברי הממשלה יתפטרו מהכנסת - על מנת לאפשר פעילות תקינה של הכנסת.

ההכרעה לצרף סיעות נוספות לממשלת הליכוד וכחול לבן (אם תוקם) תושפע מגורמים רבים, לרבות אינטרסים פוליטיים ויחסים בין-אישיים.  אם ישראל לא צריכה לחקות מדינות שבהן הממשלה מורכבת לעתים קרובות ממפלגה אחת בלבד, כמו בריטניה, קנדה או אוסטרליה, ברור שממשלות מצומצמות הן חסכניות ויעילות יותר.

על רקע זה, מסכם ד"ר אסף שפירא, כי לא בטוח שממשלת אחדות, צרה או רחבה, היא הפתרון האידיאלי, אבל אין ספק שבתיקו הפוליטי שנוצר, ממשלת אחדות היא הכרח המציאות, ועדיפה על הליכה לבחירות חוזרות.?!!