האיחוד האירופי ומפעל ההתנחלויות

באחרונה השמיעה ישראל זעקות שבר בעקבות פסיקת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי על סימון מוצרים מההתנחלויות, שקבע שיש ליישם את החלטת הנציבות האירופית מ-2015, ולפיה על מדינות האיחוד להבדיל באמצעות סימון בין מוצרים שמיוצרים בישראל למוצרים משטח כבוש. משרד החוץ, פוליטיקאים ישראלים התקוממו וטענו שמדובר ב"אנטישמיות", אפליה, צביעות ומוסר כפול.

משרד החוץ מסר כי מטרת ההחלטה היא "יישום סטנדרט כפול כלפי ישראל וייחודה לרעה. קיימים כ-200 סכסוכים טריטוריאליים שונים ברחבי העולם, אשר בעניין סימון מוצריהם לא פסק בית הדין ואליהם אף לא התייחס. זוהי החלטה פוליטית מפלה".

אבל הטענות על יחס ייחודי ומפלה אינן נכונות. יתרה מכך, הן חלולות. הקהילה הבינלאומית לא מתעלמת ממקרים דומים בעולם וההחלטה לא סותרת את המדיניות האירופית, אלא משלימה ומאשררת אותה.

ישראל שולטת בשטחים על ידי כיבוש צבאי, הקימה את מפעל ההתנחלויות וביצעה סיפוח-בפועל ברמת הגולן ומזרח עיר הקודש. בעתיד גוברים הסיכויים שתספח חלקים בגדה המערבית, שם כבר מתקדם סיפוח זוחל ולא מוצהר. בשנים האחרונות קוראים מנהיגי הימין, לרבות נתניהו, להחיל את הריבונות על הגדה או על חלקים באופן רשמי.

מתנגדי הסיפוח בישראל נוטים להתמקד בהשלכותיו האפשריות על הדמוגרפיה או על הדמוקרטיה הישראלית בלבד, מבלי להבהיר שהוא מהווה בעיה חמורה גם בפני עצמו. כיבוש צבאי וסיפוח שטח נוגדים את אחד מכללי היסוד החשובים ביותר במערכת החוק הבינלאומית: האיסור על רכישת שטח בכוח צבאי.

איסור זה יוצא נגד אחת הסיבות המרכזיות למלחמות הקשות ביותר בהיסטוריה, כולל שתי מלחמות העולם, ומהווה גורם עיקרי לירידה הדרמטית במספר המלחמות הקונבנציונליות בעשורים האחרונים. הוא נחשב להצלחה יחסית, ובזכותו אין כיום "200 סכסוכים בני השוואה" שמתאפיינים בכיבוש וסיפוח, כפי שנטען על ידי משרד החוץ של ישראל. ישראל מבקשת להפר איסור חשוב זה.

מבט השוואתי על המקרים הרלבנטיים בעולם בהקשר זה מלמד על טווח של תגובות בינלאומיות לסיפוח, בין מילוליות וסמליות לחרם קשה בהרבה מסימון מוצרים. היחס לישראל, מתברר, מתמקם בקצה הרך של תגובות אלו.

ההשוואה למקרים דומים בעולם מלמד שמהלכים לסימון, להבדלה ולאי-הכרה בריבונות מדינה כובשת אינם ייחודים לישראל. רחוק מזה. מעבר לכך, ניתן לראות שהתגובות כלפי ישראל נמצאות בקצה ה"רך" של טווח האפשרויות. אם ישראל תמשיך להתקדם במסלול הסיפוח שבו היא דוהרת, ניתן להעריך שהתגובות המשמעותיות והתקיפות יותר נמצאות עוד לפניה.