ההשלכות הקשות בדרך

רעשי הרקע של "עסקת המאה" נמשכים מאז עמדו בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ביום שלישי במרכז האולם בבית הלבן ושלחו חיוכי ניצחון מזויפים לכל עבר. בתוך ההמולה התפספסה עובדה חשובה: ראשי מדינות ערב, שהיו אמורים להיות משתתפים מרכזיים בחגיגה, לא נמצאו שם. תוכנית המאה קרמה עור וגידים ככל הנראה מעל ראשם, ומעבר לתגובות עמומות ורפות ששלחו לאחר מכן, לא נראה שהם לקחו בה חלק. ההשלכות הקשות בדרך.

בימים האחרונים הזכירו רבים את נקודות הדמיון בין מתווה טראמפ לבין התוכנית המדינית שהציג רבין בסתיו 1995, ושהייתה אמורה להפוך להסדר קבע חמש שנים לאחר מכן. פחות הזכירו את הפער בין התגובה שלה זכה רבין – מכיכר ציון ועד הרצח – לבין התגובה החגיגית-חנפנית והצוהלת שחיכתה הפעם לנתניהו. הידיים שהונפו באיום לעבר רבין והפיות שהגדירו אותו כבוגד הן אותן כפיים שמקבל נתניהו ואותן שפתיים המהללות אותו.

אכן, יש כמה הבדלים בין שתי התוכניות, אלה שהם ככל הנראה לא עומדים לטובת הישראלים.

ההבדל המהותי נעוץ בתצורת גיבוש ההסדר ומימושו. תוכניתו של רבין נעשתה בעיקרה מול נציגי העם הפלסטיני ומדינות ערב, והייתה אמורה לקבל בהמשך את אישורם של האו"ם וארה"ב. הפעם המשא ומתן התנהל ללא המדינות השכנות, אלה המקיימות עם ישראל הסדרי שלום, והקרקע של יחסיה איתן נשמטת והולכת עד שבעתיד יהיה קשה מאוד לנעוץ בה יסודות.

על ההידרדרות הזאת קיבלו הישראלים רמז כבר עם החלטתו של  עבדאללה מלך ירדן להשיב לריבונות הממלכה את ארם נהריים וצופר במועד סיום החכירה שהוגדר בהסכם השלום. מדובר בשטחים שיש סבירות שהיו נשארים בידי ישראל לו המשיך נתניהו בדרכו של ראש הממשלה שמלכתחילה חתם על ההסכמים.

חשוב להבין שהידרדרות היחסים עם ירדן אינה רק סמלית: היא עלולה לצבור תאוצה ולפגוע בישראל הן מבחינה מודיעינית והן מבחינה ביטחונית.

בשנים האחרונות בוערים היחסים בין הישראלים ובין הפלסטינים מתחת לפני השטח. מהלך חד-צדדי שיבוצע בעקבות תוכנית טראמפ עלול לגרום להם לקרוס סופית.

כיצד המהלכים החד-צדדים של טראמפ ונתניהו ייתפסו על ידי הנהגת הרשות? ואיך הם ישפיעו על נכונותה לשתף פעולה?

תוכנית המאה היא הסכם בין ישראל לבין ארה"ב ולא הסכם בין ישראל לפלסטינים ומדינות ערב. דיונים על הסדר או עסקה לא יכולים להתנהל במעמד צד אחד, כי הם מובילים לצעדים חד-צדדיים ומשם לתוהו ובוהו.

סביר שלא רק שלא יזכו הישראלים לשלום, אלא שפניהם להסלמה ולאחריה לסיפוח שלושה מיליון פלסטינים נוספים שחיים בגדה המערבית ויהיו אזרחים ב"מדינה" הדו-לאומית. מדובר בסוף "המדינה היהודית" ותחילתה של "מדינת" אפרטהייד.