הגל העכור

גלעד ארדן מצא שיטה חדשה להשפיל את המפכ"ל. הוא מחביא את דרגות הרב-ניצב של מוטי כהן, שמונה לממלא מקום המפכ"ל בדצמבר 2018. הסיבה לאי-מינוי מפקד קבוע למשטרה הייתה איסור היועץ המשפטי לממשלה לעשות זאת בממשלת מעבר.

בדצמבר 2019 אישר מנדלבליט את אפשרות המינוי הקבוע ורב-ניצב עדיין אינו בנמצא. בינתיים, צעק ארדן על כהן בפני אחרים על הדלפה כלשהי. שני הצדדים, כמקובל, הכחישו את הפרסום.

בלי קשר לפרשה הזו, כבר תקופה ארוכה מתייחס כך השר "לביטחון פנים" של ישראל למשטרה ולעומד בראשה. צריך לזכור שארדן אינו מפקד המשטרה, אלא ממונה עליה באחריות מיניסטריאלית בלבד. לפי פקודת המשטרה המפכ"ל הוא האחראי, לפי החוק, על ניהולה ופעולותיה. השר "לביטחון פנים" לא יכול להתערב בפעילות השוטפת - במבצעים או בחקירות.

מהו תפקידו של השר הממונה? הוא מאשר מינויים של קצינים בכירים שמציע המפכ"ל, אחראי להשגת התקציבים למשטרה ולא פחות חשוב, להגן עליה במרחב הציבורי. המשטרה חיה על תקציבה ותדמיתה ובמצב של פשיעה גוברת והולכת, לא מספיקה מִקְצוֹעָנוּת ומוטיבציה, אלא נדרשת הגדלת מספר השוטרים שפועלים בשטח. כדי להשיג מטרה זו השר צריך לפעול בממשלה כדי להגדיל את תקציבה.

ארדן לא מנהל מאבק פומבי להגדלת תקציב המשטרה, להפך, במשרד "לביטחון פנים" ובמשטרה אף אחד לא פוצה פה ומצפצף.

בעבר, במשטרה היו נערכים לפעילות תקשורתית מיוחדת לקראת הדיונים על התקציב. שר המשטרה היה מתלונן על המחסור בתקציבים ובכוח אדם ומעודד את המפכ"ל וקצינים בכירים להתריע על הסכנה הנגרמת מכך. בממשלות ישראל לדורותיהן, חלוקת התקציב לא נעשית אף פעם לפי הצרכים, אלא לפי הלחצים.

אבל זה מן הסתם לא רק הכסף. ארדן פוגע במשטרה בעיקר כאשר הוא לא מגן עליה מפני הקמפיין שמנהלים נגדה נתניהו ושרים מטעמו, המסתערים עליה בכלי התקשורת. אלה טוענים שקציני משטרה שותפים לקונספירציה להפיל את בנימין נתניהו שלא באמצעות הקלפי. אם אכן הייתה מזימה כזאת, וארדן לא היה ער לכך שנרקמה מאחורי גבו, הוא צריך ללכת הביתה משום שאינו שולט במה שמתרחש בתוך ביתו. אם ארדן יודע שמדובר בעלילת שווא שמטרתה להפיל את אחד מגופי אכיפת החוק המרכזיים, הוא צריך ללכת בגלל שתיקתו.

בינתיים, הממשלה החליטה להקים ועדה שתחקור את היחידה לחקירות שוטרים. היחידה הזו מופקדת על מניעת התנהלות בלתי חוקית של שוטרים בעת מילוי תפקידם. כך התגשמה דרישתו של נתניהו, נאשם לפי החלטת היועץ המשפטי, "לחקור את החוקרים". המטרה פשוטה: לערער את אמון הציבור בהתנהלות המשטרה שהמליצה להעמיד לדין את נתניהו. מנדלבליט התנגד וארדן תמך. השר פשוט מביע אי אמון בשוטריו.

לליכוד הצביעו בבחירות האחרונות 1,113,617 אנשים המאמינים לנתניהו וסומכים על דבריו. מה הם חושבים על המשטרה בעקבות הקמפיין השיטתי שמנהל המנהיג הפוליטי שלהם נגדה בשנים האחרונות? האם הם יהיו מוכנים להתגייס לשורותיו של גוף כה מושחת ורקוב בהתנהלותו?

ארדן היה צריך להתייצב כנגד הגל העכור הזה, המאיים על תפקוד אחד הגופים החיוניים ביותר במערכת אכיפת החוק. במקום זה קיבלו הישראלים את שתיקת הכבשים האופיינית לפוליטיקאי חסר עמוד שדרה. ארדן הוא השר לאי-ביטחון הפנים.