מערבולת המשחית והמושחת
בשנה האחרונה נכנסה ישראל לסחרור פוליטי שמאיים עליה, והסיבה המרכזית לכך היא התעקשותו של ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו להמשיך לכהן חרף המשפט הפלילי שבפניו הוא עומד. נוכח הניסיון הזה, אין מנוס מחקיקת החוק שימנע מחבר כנסת שנגדו תלוי ועומד כתב אישום פלילי חמור מלקבל את המנדט להרכבת ממשלה.
"חוק יסוד: הממשלה" קובע שראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט בעניינו. כלומר, עד סוף כל הערעורים בתיק. הרציונל שעמד מאחורי הוספת סעיף זה בתחילת שנות ה-2000, עם ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה, היה למנוע מצב שבמסגרתו הגשת כתב אישום גורמת לפיזור הכנסת והליכה לבחירות, שכן זאת המשמעות ברוב המקרים של התפטרות ראש ממשלה.
השנה האחרונה הוכיחה שחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט שניסחו את הסעיף, לא צפו שהמשך כהונתו של ראש ממשלה תחת כתב אישום היא זאת שתביא לחוסר יציבות קיצוני של הכנסת והמערכת השלטונית כולה. הסיבה היחידה לכך שישראל הלכה לשלוש מערכות בחירות תוך 11 חודשים היא התעקשותו של נתניהו להמשיך לכהן.
בשנת 2008, על רקע ההליכים הפליליים נגד ראש הממשלה של ישראל דאז אהוד אולמרט, הגיש הח"כ אופיר פינס הצעה לשינוי הסעיף וחיוב ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום להתפטר מתפקידו. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בתמיכת יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו וסיעת הליכוד. איש שם לא פצה פה על "פרסונליות" או "חקיקה רטרואקטיבית".
הסיבה שהתיקון לא עבר בסופו של דבר היא שבניגוד לנתניהו, אולמרט מיהר להתפטר עם התקדמות החקירה נגדו, ישראל הלכה לבחירות והצעת החוק ירדה לטמיון, שכן לא הגיעה לשלב חקיקה סופי.
החוק המוצע כעת איננו רטרואקטיבי והוא שונה מהצעת החוק של פינס בכך שהוא מתייחס לשלב הטלת הרכבת הממשלה, ולא לראש ממשלה מכהן. נתניהו מכהן כראש ממשלת מעבר כבר יותר משנה. הוא לא קיבל מנדט מהציבור מאז 2015. הצעת החוק הנוכחית באה לקבוע שנשיא ישראל לא יוכל להטיל את המנדט להרכבת ממשלה חדשה על חבר כנסת שנגדו כתב אישום חמור, והיא לא מתייחסת לראש ממשלה נבחר אשר מכהן.
כאשר התנועה לאיכות השלטון עתרה לאחרונה לבג"ץ בבקשה שימנע את הטלת הרכבת הממשלה על ח"כ שנגדו כתב אישום, פסקו השופטים פה אחד שהעתירה תידחה על הסף מכיוון שהיא תיאורטית. רק אם אכן תוטל המלאכה על ח"כ כזה, ניתן יהיה לעתור נגד המנדט שקיבל.
כלומר – בג"ץ הוא שקבע שמדובר בצעד שעוד לא קרה. המשמעות היא שאם יחוקק החוק לפני הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, לא יהיה מדובר בחקיקה רטרואקטיבית או פרסונלית.
אחת מהטענות המובילות של הימין בתקופה האחרונה היא שאל לו לבג"ץ להתערב בהליך "הדמוקרטי", ושפסיקה שתמנע מהנאשם נתניהו להרכיב ממשלה איננה לגיטימית, שכן זהו תפקידה של הכנסת שמייצגת את הציבור שהוא הריבון. מדובר בטענת סרק מסיתה ומדיחה: בכל מקום בעולם, תפקידו של בית המשפט לפרש את החוקים שקבעה הרשות המחוקקת, ובבואו לעשות זאת, עליו להסתמך על החוק בלבד, ללא שאלת רוב או מיעוט, כמייצג כלל הציבור, ולא רוב הציבור.
יחד עם זאת, אין ספק שחקיקת חוק שתמנע הטלת הרכבת הממשלה מנאשם בעבירות חמורות היא דרך המלך, ועדיפה מאוד על התערבות של בג"ץ בנושא. בבחירות האחרונות ניתן רוב למפלגות המבקשות למנוע מצב זה, ועליהן לממש אותו באמצעות חוק שהוא גם צודק וגם נכון, כדי להתחיל בתהליך שיביא לסופו את המשבר החמור שאליו הישראלים נקלעו.
