שר חירום להציל את הנאשם

הדיון הראשון במשפטו של בנימין נתניהו, שאמור היה להתקיים ביום שלישי הקרוב, עומד בסימן שאלה בעקבות החלת מצב חירום על מערכת המשפט. במהלך הלילה (בין שבת לראשון) הודיע שר המשפטים של ישראל אמיר אוחנה על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל למשך 24 השעות הקרובות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, אולם לפי שעה ניתן להעריך שבעקבות המשך ההתפשטות - התקנות יחולו גם בימים הבאים.

ההודעה על התקנות החדשות במסגרת מצב החירום פורסמו קצת לאחר 01:00 בלילה על-ידי הנהלת בתי המשפט ולשכתו של אוחנה, שממנה נמסר כי "ההחלטה התקבלה לאור המלצת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובתיאום עם הנהלת בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה".

למעשה, כמעט כל גופי מערכת המשפט ובהם גם בתי משפט השלום והמחוזי, רשות האכיפה והגבייה, הפרקליטות והסנגוריה הציבורית יעבדו במתכונת חירום. בית המשפט העליון, מנגד, לא יעבוד במתכונת חירום. החלת מצב החירום תאפשר לקיים דיונים רק בענייני מעצר ושחרור בערובה, מעצר מנהלי, עתירות דחופות לבג"ץ, עבירות לפי חקיקה הנוגעת למצב החירום המיוחד, סעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים ועניינים דחופים בהוצאה לפועל.

בלשכת אוחנה הוסיפו כי "במהלך היום תתבצע הערכת מצב עם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, לצורך בחינה והיערכות מיטבית של המערכת — לאחריה יוחלט על המשך המדיניות".

לצד זאת, מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל שעומד בראש צוות ההיערכות להתמודדות עם נגיף הקורונה, הפיץ לנשיאי בתי המשפט הודעה ובה עדכן אותם על התקנות החדשות. הוא ציין כי מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים שמגדיר מצב החירום בטל.

בעקבות הודעת אוחנה, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בבקשה שיורה על הקפאת התקנות של אוחנה. בתנועה מסרו כי אוחנה קיבל סמכויות חסרות תקדים בנושא עיכוב דיונים בבתי משפט, אך נחשב לשר זמני בממשלה זמנית שמעולם לא קיבל את אמון הציבור ומעולם לא אושר על-ידי הכנסת.

ביום ראשון שעבר הגיש צוות ההגנה של נתניהו בקשה לדחיית מועד פתיחת המשפט שנקבע ל-17 במרץ. עורכי הדין טענו כי צוות ההגנה לא קיבל את כל חומרי החקירה בתיקי 1000, 2000 ו-4000, ועל כן יש לדחות את הקראת כתב האישום. מנגד, הפרקליטות הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה, אך אינה עומדת על כך שהנאשמים בתיקים ישיבו לאשמה במועד הדיון. עם זאת, הפרקליטות ביקשה לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים, לצורך קביעת מועדי דיונים בתיק.

אחרי הקראת כתב האישום, יתחיל למעשה שלב הקדם-משפט, שבו הצדדים מנסים לצמצם את הדיונים, ולהסכים על עובדות ומסמכים שאינם שנויים במחלוקת. זה השלב בו רשימת העדים, שכוללת בתיקי נתניהו 333 עדים, בהם עשרות אנשי משטרה, צפויה להצטמצם באופן משמעותי.

בתגובה להגשת כתב האישום נגדו לפני כחודש וחצי מסר נתניהו כי "מדובר בניסיון של הפיכה שלטונית בעלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי", כדבריו. נתניהו מתח ביקורת על רשויות אכיפת החוק במדינה והוסיף: "הציבור איבד בהם אמון, הוא מאבד בהם אמון כל הזמן". בריאיון כמה ימים לפני הבחירות האחרונות אמר נתניהו כי הוא לא מתכוון לבקש חנינה או עסקת טיעון במסגרת ההליך המשפטי.