חמקמק בצבא, תחמן בפוליטיקה

לפי התנהלותו הפוליטית נדמה כאילו שגבי אשכנזי דווקא צמח בחיל הים. מאז הצטרפותו לכחול לבן הוא מתנהל כמו צוללת שבמרבית הזמן שטה מתחת לפני המים.

הוא זה שפעל מאחורי הקלעים לפירוק המפלגה וגם בישל בשקט את "ממשלת האחדות". בני גנץ נתפש עכשיו כטירון שהגיע לפלוגה ותיקה שספג ועתיד לספוג ביקורת חריפה. אשכנזי נותר נקי ללא רבב אחרי שבכל זמן המו"מ הותיר את גנץ לבדו מול הביקורת הציבורית. רק כמעט חודשיים אחרי הבחירות הוא הוציא את הפֶּרִיסְקוֹפּ מעל המים והואיל להתראיין לתקשורת ולגמגם הסבר רפה לסיבוב הפרסה שעשה ולהצטרפות לממשלה תחת נאשם בפלילים.

פרשת הרפז לימדה שניתן היה לזהות את קווי האופי החמקמקים האלה בדמותו כבר בהתנהלותו כרמטכ"ל. בשנת 2010 נחשף הניסיון-לכאורה להכפיש אותו ולבנות תדמית חיובית לאלוף יואב גלנט, מועמדו של שר המלחמה דאז אהוד ברק, (האחרון החליט שלא להאריך את כהונתו של אשכנזי לשנה הרביעית והדבר גרם ליחסים מתוחים ביניהם).

לאחר מכן התברר שהמסמך הזה זויף בידי בועז הרפז, קצין מודיעין במילואים, שחיפש את קרבתו של אשכנזי. זה לא טרח לוודא את האמיתות של המסמך ובמקום זאת הכניס קצינים בכירים לסוד ויצר מחול שדים בצבא. מבקר המדינה קבע לאחר בדיקת הפרשה ממצאים חמורים כלפי הרמטכ"ל: "נתן יד להתנהגות הפסולה של ראש לשכתו וינר, לאסוף מידע מכפיש על שר המלחמה, לא העביר את מסמך הרפז לגורמים המתאימים ותרם להפצת מידע בלתי מבוסס ולהעמקת הקרע".

המשטרה המליצה להעמידו לדין בשל מעשים אלה, אבל היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין החליט אחרת בנימוק שהמעשים אינם חוצים את הרף הפלילי.

אהוד ברק נבעט מן הפוליטיקה, אולי גם בעקבות התנהלותו בפרשת הרפז. אשכנזי נכנס לפוליטיקה למרות חלקו בפרשה. כיום, כשהוא מועמד לכהן כשר בכיר, ראוי לבחון אם יש לו את האישיות והקודים האתיים הנדרשים ממי שצריך להיות שותף להחלטות כבדות משקל.

אשכנזי, שלפי הסכם הקואליציה יהיה שר החוץ וחבר בקבינט הביטחוני, מעורר שאלות כבדות משקל לגבי מידת כשרותו לכהן בתפקידים בכירים אלה. בנוסף, גנץ צריך לחשוש שאשכנזי יחתור תחתיו, כפי שעשה לחבריהם המשותפים מן העבר - יאיר לפיד ומשה יעלון. כי מי מכיר את האיש בצוללת.