המבחן של בג"ץ
בתחילת השבוע הבא יתכנס בג"ץ בהרכב של 11 שופטים לדון בעתירות שהוגשו בתביעה שההסכם הקואליציוני שנחתם בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ אינו חוקתי, ובנוסף שח"כ נתניהו לא יכול לשמש ראש ממשלה בזמן שהוא מואשם בעבירות שחיתות. בעמותה המכונה "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שהגישה את העתירה אומרים כי מתן יכולת לנאשם בעבירות כה חמורות להרכיב את הממשלה, צפויה לפגוע באורח קשה בעקרונות יסוד של שיטת המשטר, ועל הדמוקרטיה להגן על עצמה.
הם מוסיפים כי המשבר הפוליטי-דמוקרטי שבו הישראלים מצויים נובע מהסתבכותו של נתניהו בעבירות הפליליות שעניינן טוהר המידות. בעקבות זאת הוא פעל - ועדיין פועל - לערער את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, להחליש את שומרי הסף ולכרסם באמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק – והכל כדי לחמוק מאימת הדין.
העתירה נועדה להגן על השיטה הדמוקרטית ולמנוע מצב שבמסגרתו ישתנו מהותו ואופיו של המשטר, שלדעת העמותה כפופים למערכת ערכים מוחלטת שאינה ניתנת לביטול ואינם תלויים ברצונו של הציבור בישראל.
הליכוד וכחול לבן טוענים שבספר החוקים של ישראל אין הוראה האוסרת על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום בעבירות שיש עמן קלון, ואף יש הוראה מפורשת בחוק המאפשרת לראש הממשלה לכהן בתפקידו כל זמן שלא הורשע.
עמדת העותרים מציינת שגם אם העניין לא קבוע בחוק, הרי שהתפיסה הפוליטית והמשפטית הנוהגת בישראל היא שנאשם בפלילים בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים לא יכול לכהן כראש ממשלה, וזאת ללא קשר לשאלת חפותו עד אשר תוכח אשמתו.
למעשה, חזקת החפות אינה רלוונטית לענייננו – היא חלה במשפט הפלילי, אבל לא במשפט הציבורי. מבחינה ערכית וציבורית, וגם מבחינה משפטית, ההלכה היא כי שרים, סגני שרים ואף ראשי עיר לא יכולים לכהן בתפקידיהם תחת כתבי אישום חמורים. כך גם ראש הממשלה, שכן ככל שהעמדה הציבורית בכירה יותר, יש להציב רף גבוה יותר.
דמותו של השלטון אינה מצרך העומד למכירה במסגרת מו"מ פוליטי, והעקרונות והערכים של הדמוקרטיה אינם נעים בהתאם לרוחות השעה.
עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית לא נסוגים מפני הוראת חוק מפורשת ולא כשאין הוראת חוק כאמור. בית המשפט העליון ידע בעבר, בשם אותם עקרונות וערכים, להגביל את אחת הזכויות האזרחיות החזקות מכל (הזכות לבחור ולהיבחר) גם ללא הוראת חוק מפורשת, וזאת כדי להגן על הדמוקרטיה ולמנוע מרשימה השוללת את החוק מלרוץ לבחירות בכנסת.
כפי שבית המשפט העליון התערב בעבר, סבור שיש מקום להתערב כיום. גם אם הכרעות פוליטיות מצויות בידי נבחרי הציבור, וגם אם הציבור זכאי לבחור בנציגיו כראות עיניו, יש לזכור כי גם הכרעות פוליטיות כפופות לשלטון החוק, ועל בג"ץ לומר את דברו.
