יש לבג"ץ זכות לפסוק!
בתחילת השבוע יתכנס בג"ץ בהרכב של 11 שופטים לדון בעתירות שהוגשו בטענה שההסכם הקואליציוני שנחתם בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ אינו חוקתי, ובנוסף שח"כ נתניהו לא יכול לשמש ראש ממשלה בזמן שהוא מואשם בעבירות שחיתות.
בנימין נתניהו טוען שהציבור בחר בו ובגנץ להרכיב את הממשלה ואין בסמכותו של בית המשפט לקבוע אם הוא יכול לשלוט או לא. מבחינתו אל לו, לבית המשפט להתערב בפוליטיקה. אך מגישי העתירה מגנים על העצמם.
עו"ד אוהד שפק מייצג את עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שהגישה את העתירה, אומר כי מתן יכולת לנאשם בעבירות כה חמורות להרכיב את הממשלה, צפויה לפגוע באורח קשה בעקרונות יסוד של שיטת המשטר הישראלית, ועל הדמוקרטיה להגן על עצמה.
לפי דעתו, המשבר הפוליטי-דמוקרטי שבו מצויה ישראל נובע מהסתבכותו של נתניהו בעבירות הפליליות שעניינן טוהר המידות. נתניהו פעל - ועדיין פועל - לערער את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, להחליש את שומרי הסף ולכרסם באמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק רק כדי לחמוק מאימת הדין.
העתירה נועדה להגן על השיטה הדמוקרטית ולמנוע מצב שבמסגרתו ישתנו מהותו ואופיו של המשטר, שלדעת הארגון כפופים למערכת ערכים מוחלטת שאינה ניתנת לביטול ואינם תלויים ברצונו של הציבור בישראל.
הליכוד וכחול לבן טוענים שבספר החוקים של ישראל אין הוראה האוסרת על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום בעבירות שיש עמן קלון, ואף יש הוראה מפורשת בחוק המאפשרת לראש הממשלה לכהן בתפקידו כל זמן שלא הורשע. יתרה מזאת, המתנגדים לעתירות מדגישים שרק הציבור יכול להעביר את ראש הרשות המבצעת מתפקידו.
עו"ד אוהד שפק משיב לטענות מחנה נתניהו: שגם אם העניין לא קבוע בחוק, הרי שהתפיסה הפוליטית והמשפטית הנוהגת בישראל היא שנאשם בפלילים בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים לא יכול לכהן כראש ממשלה, וזאת ללא קשר לשאלת חפותו עד אשר תוכח אשמתו. למעשה, חזקת החפות אינה רלוונטית לעניין נתניהו – היא חלה במשפט הפלילי, אבל לא במשפט הציבורי.
שפק מאמין כי כפי שבית המשפט העליון התערב בעבר, יש מקום להתערב גם היום. ומדגיש כי גם הכרעות פוליטיות כפופות לשלטון החוק, ועל בג"ץ לומר את דברו.
