להכריע בלי פחד

בצילו של משבר משטרי ובריאותי בישראל, הישראלים קרובים יותר מתמיד להתנגשות רשויות שלא ידעו כדוגמתה. אין מחלוקת שההסכם הקואליציוני בין בנימין נתניהו לבין בני גנץ נושא בעיות חוקתיות כבדות ומשנה סדרי משטר עד כדי מהפכה חוקתית של ממש. לכן עולות שתי שאלות עיקריות: האם בית המשפט העליון יפסול חלקים מההסכם? והאם בית המשפט יקבע שח"כ שהוגש כנגדו כתב אישום חמור לא יכול להרכיב ממשלה?

אלה סוגיות משפטיות סבוכות וקשה להתנבא על תוצאותיהן, אולם ניתן להאיר שתי נקודות פרוצדורליות המסייעות להעריך בזהירות שיש סיכוי לא מבוטל שחלק מטענות העותרים יתקבלו בבג"ץ.

ראשית, הנשיאה אסתר חיות הרחיבה באופן חריג את ההרכב ל-11 שופטים. בפעם הקודמת שהתקיים דיון בשאלה אם נתניהו יכול להרכיב ממשלה הוא נערך בפני הרכב רגיל של שלושה שופטים. הייתה זו אינדיקציה שהעתירה תידחה, וכך אכן היה. כעת, כשנקבע הרכב כה רחב, ניתן לומר שייתכן שיש בכך כדי להכשיר את הקרקע לקבלת החלטות דרמטיות.

שנית, הנשיאה חיות התקדמה שלב בדיון המשפטי, והוציאה ביום שלישי צו על תנאי בכל העתירות, מטעמי "יעילות". דיון בבג"ץ מורכב משני שלבים: בשלב הראשון נערך בירור ראשוני, וככל שאין ממש בעתירה - אז היא נידחת. אם לטעם בג"ץ יש ממש בעתירה, יינתן צו על תנאי, שבו נדרשת הרשות להגיב.

בשלב השני, אם הרשות לא משכנעת את בג"ץ לבטל את הצו, אז השופטים מקבלים את העתירה במלואה או בחלקה, וקובעים שהעותרים צודקים.

נתניהו וסיעת הליכוד התנגדו להוצאת הצו על תנאי, וחרף זאת הנשיאה חיות דילגה על שלב הבירור המקדמי והוציאה את הצו. ניתן להעריך שאם הכוונה הייתה לדחות את כלל הטענות, אז קרוב לוודאי שניתן היה לוותר על הוצאת הצו על תנאי.

השבוע מתקיים הדיון המשפטי הדרמטי ביותר בתולדות בג"ץ וישראל. רגע האמת הגיע – האם הישראלים עומדים בפני משבר חוקתי שעלול להגיע לכדי התנגשות חסרת תקדים בין הרשויות, התשובה תתבהר בימים הקרובים.

יתר על כן, ביום חמישי יסתיים המנדט שניתן לכנסת לצורך הרכבת הממשלה. המשמעות היא שאם לא תוגש לראובן ריבלין בקשה לקבלת המנדט שעליה חתומים 61 ח"כים – ישראל תלך לבחירות בפעם הרביעית ברציפות.