הגזילה הגדולה

השבוע מתנהל בישראל קרב ענק אחר בין כוחות-על, במשולש בלפור, הכנסת ובג"ץ. את פעמי הקרב אפשר היה לשמוע כבר עם פריצת הקורונה, עת נתפסה הבמה על ידי הראשון בבידור, האיש שדחה בעזרת חנפו אמיר אוחנה את פתיחת משפטו על מנת להגיע חמוש בהסתה לנגח את בית המשפט העליון בדיון שידע שיתקיים.

תוך כדי הצליח נתניהו לנטרל את הכנסת בעזרת בני גנץ וגבי אשכנזי, והתכונן ליעד המרכזי: בג"ץ. המבצר האחרון. אלא שכאן טמנה לו הנשיאה אסתר חיות פח שקוף: היא נתנה לתקשורת לחדור אל האולם ולהנגיש אותו לציבור. לא חשכת אולם דיונים אפלולי ונטול מצלמות, אלא 11 שופטים שמשתלטים על הפריים-טיים בשידור רצוף, מלווה עיתונאים ופרשנים. המחזה הכי טוב בעיר שעל קירותיו השקופים מתנפצים עורכי דינו של הנאשם.

ימים אלה הם שעתו הגדולה של בג"ץ. האם יצליח להגן על עצמאות המבצר? האם הפריים טיים התקשורתי יוביל להחלטה הנכונה? האם השקרים יתמוססו מול יושרה וחוק? האם צודקת חיות בכך שגם אם יותר לנתניהו להרכיב ממשלה ולנהל אותה, לא ייפול המבצר?

מעולם לא קרה שחבר כנסת, גם לא ראש ממשלת מעבר, נאשם בפלילים בדרגת החומרה הגבוהה ביותר ולא התפטר. אהוד אולמרט עזב על הרבה פחות. ב-2008, כשעלתה הצעת חוק שלפיה ראש ממשלה הנאשם בפלילים ייאלץ להתפטר, תמך בה ח"כ בנימין נתניהו.

רוב הציבור הישראלי מצפה מבג"ץ שיגן על הדמוקרטיה במקום להניח לנאשם ודמגוג להיות ראש הממשלה שיפרק את בית המשפט. רוב הציבור הישראלי - מתברר שחובה להזכיר - הצביע בבחירות נגד נתניהו ובעד בית המשפט העליון. התוצאות היו ברורות: 62 מול 58.

אבל הכנסת כשלה. חברי כחול לבן, בתוספת עריקים אחרים, שדדו את קולותיהם של כמעט מיליון וחצי ישראלים. לכן חייב בית המשפט העליון להתערב: מדובר בגניבה, בהונאה ומכירת בחירות שבהם משתמש ח"כ נתניהו למטרותיו האישיות והמפוקפקות.

מעל ח"כ נתניהו תלויים שלושה כתבי אישום חמורים. גם אם קשר קשר פוליטי עם גנץ, אין להניח לנאשם להפוך לראש ממשלה. נתניהו מעקם חוקים בהתמדה וחוצה כל קו אדום של נורמה. בית המשפט, לעומתו, עסוק בהגנה סטטית על פי חוקים וחומרים שהצטברו עם השנים. את החוקים קובעת הכנסת, והנוכחית – ברוח נתניהו - רוצה להפוך אותם לפלסטלינה שתעקר את הכנסת ואת בית המשפט.

עצירת התהליך תהיה ההחלטה הראויה של בג"ץ. 11 השופטים יודעים שנגזר עליהם להיות המבצר בקרב האחרון על הדמוקרטיה כי החוק לא כובל את נתניהו, אלא אותם. ודווקא משום כך, הם אלו שצריכים לנתק את הקשר המסובך.