המחדל הכרוני
https://parstoday.ir/he/news/palestine-i46758-המחדל_הכרוני
בגלל משבר הקורונה נאלץ יעקב ליצמן לוותר על משרד הבריאות, שאותו ניהל בצורה מחפירה, בחוסר מקצועיות משווע ותוך שהוא מערב בהחלטותיו אינטרסים זרים. כעת, הועבר תיק הבריאות לידי כחול לבן, שאנשיה רמזו כי הם שוקלים למנות לתפקיד איש או אשת מקצוע.
(last modified 2020-05-13T00:36:36+00:00 )
May 13, 2020 00:36 UTC
  • המחדל הכרוני

בגלל משבר הקורונה נאלץ יעקב ליצמן לוותר על משרד הבריאות, שאותו ניהל בצורה מחפירה, בחוסר מקצועיות משווע ותוך שהוא מערב בהחלטותיו אינטרסים זרים. כעת, הועבר תיק הבריאות לידי כחול לבן, שאנשיה רמזו כי הם שוקלים למנות לתפקיד איש או אשת מקצוע.

רבים משוחרי הסביבה קיוו שנס דומה יתרחש גם במשרד להגנת הסביבה. שגם השר זאב אלקין יודיע על פרישה מרצון, שהתיק יעבור לכחול לבן ושאנשי המפלגה יכריזו על מינוי מקצועי. במקום זאת, נותר המשרד בראשותו של אלקין עד שתגיע עת מימוש הסכם הרוטציה, או עד סוף כהונת הממשלה אם יוחלט כי הרוטציה תיערך במשרד האנרגיה ולא בסביבה.

פעילים ומומחים לסביבה מבינים, כי מה שקרה למשרד הבריאות עם התפוצצות משבר הקורונה עשוי לקרות גם למשרד להגנת הסביבה. האסון הסביבתי כבר עומד בפתח.

בעוד שברחבי העולם נהפך נושא הסביבה למרכזי בשיח הפוליטי, ומפלגות ירוקות מתחזקות בגלל החשיבות המיוחסת לו — בישראל אף אחד לא נלחם על המשרד במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. נותרנו תקועים עם אותו נרטיב חבוט ומיושן משנות ה–80, אז הוקם סוף סוף המשרד להגנת הסביבה לא מתוך דאגה לטבע הרמוס, אלא כתמרון פוליטי שנועד להעניק לרוני מילוא משרת שר. מסתבר שלא הרבה השתנה מאז.

בארבע שנות כהונתו, הוכיח אלקין שהוא אינו מתעניין במשרד. לא במקרה הוא התמודד על ראשות עיר הקודש במהלך הקדנציה וכיהן במקביל גם כשר לענייני עיר הקודש. הוא גם בז לפעילי סביבה, מי שאמורים להיות שותפיו לדרך, שאותם כינה "בורים ושרלטנים" בכנס סביבתי לכאורה, שנערך ביוזמת תעשיינים לפני ארבעה חודשים. בדומה לליצמן, גם מכהונתו של אלקין עלה משב רוח מטריד של דאגה לאינטרסים הלא נכונים. במקרה של אלקין, האינטרסים של התעשיינים.

בדו"ח המבקר מ–2019 נקבע, כי המשרד בראשותו אינו מקיים אכיפה קפדנית מספיק על מפעלים מזהמים וכי המשרד דיווח על מאות בדיקות זיהום, בעוד שבפועל בוצעו מעט מאוד. עם פרוץ משבר הקורונה, דאג אלקין להוציא את פקחי המשרד לחל"ת, במקום להכריז עליהם כעל עובדים חיוניים, וכך איש לא פיקח על רמות הזיהום.

העובדה שהמשרד להגנת הסביבה נחשב לשולי ותקציבו דל מעידה על ישראל יותר מאשר על הנושא. תקציב המשרד להגנת הסביבה כמעט זהה לזה של משרד הדתות המיותר. כך זה יימשך באין מפריע עד האסון הסביבתי הקרב ובא. וכשזה יקרה, לפתע ישאלו מה בעצם עשה שם אלקין כל השנים. הוא לא עשה כמעט כלום, אבל השאלה הנכונה היא למה לאף אחד לא היה באמת אכפת.