ריח היהירות
לא נוותר (ללחוץ) עד שהם יחזרו למו"מ" זה משפט שאמרה היועצת של שר החוץ האמריקני מורגן אורטגוס.
אם ניקח את המשפט בלי ההקשר שלו, אתם לא יכולים להבין על מי היא אמרה אז זה- על האיראנים או על הפלסטינים. גם לא משנה. זה אותו משפט שהם אומרים גם על איראן וגם על הפלסטינים. למרות שמילת "מו"מ" מושבץ בו, נידף ריח היהירות ממנו. האמריקנים תמיד לוחצים על הצד האחר עד שהוא יסכים לוותר על עקרונותיו. פה מדובר על עיקרון הפלסטנים והשטח הפלסטיני שבהחטלטות האו"ם נקבע ששייך לפלסטינים.
אי אפשר למצוא יהריות גבוה מזה ששר החוץ של מעצמה מבקר בצד הכובש ושם מצהיר ומכריז על הצד הנכבש לוותר ולבוא למו"מ על נושא שמלחתחילה לא מסכים עליו. מבחינת הפלסטינים הסיפוח לא מקובל כליל ואין משמעות למו"מ על נושא שכזה. אם ארה"ב מתיימרת שהיא גורם ניטרלי למה לא לוחצת על הצד הישראלי שלא יקדם את הסיפוח?
"הסיפוח צריך להיות נושא לשיחה בין הישראלים והפלסטינים" אמרה אורטגוס בתדרוך שערכה לכתבים ישראלים והוסיפה "הפלסטינים אמרו פומבית שהם דוחים את תוכנית המאה, אבל נמשיך ללחוץ עליהם לחזור לשולחן המו"מ. לא ויתרנו על התקווה. זה ימשיך להיות חלק מרכזי במדיניות החוץ שלנו עד שהפלסטינים יחזרו לשולחן המו"מ".
התדריך התקיים ברקע הריאיון שהתפרסם מוקדם בגרמניה עם מלך ירדן עבדאללה, שאמר לעיתון "דר שפיגל" שסיפוח ישראלי ביהודה ושומרון יוביל ל"התנגשות גדולה" עם הממלכה.
זה היה אותו הריח שנידף גם מתשובתה של מורגן אורטגוס לשאלה על עמדת ארה"ב מול ההסתייגות האירופית לסיפוח. היא הדגישה במפורש שרק עמדת ישראל חשובה לארה"ב ולא של אירופה. היא הצהיר כי "נמשיך להישאר חברים ובני ברית של ישראל".
התמיכה האמריקנית העלתה את רף הציפיות של הישראלים. עד אשר ארה"ב לא תהיה מוכנה לוותר על ההתמיכה הבלתי מסתייגת שלה בישראל, לא יהיה פיתרון ענייני ואובייקטיבי. הוכחה לכך היא הודעה של ראשי המתנחילם הישראלים שלא מוכנים לקבל את הסיפוח עם קצת פחות ממה שהם רוצים. הם איימו שאם המובלעות והצירים לא ייכללו בסיפוח, יוותרו על עצם הסיפוח.
לסיכום, האמריקנים, למרות ההתרברתם, לא יכולים להכריח את הפלסטינים להסכים עם הסיפוח, וצריך להיות ברור, עד שהם אל ינקטו מדיניות נייטרלית ולא יוותרו על התמיכה העיוורת בישראל אף נושא לא ייפתר.
