מה שונה ביום קודס השנה בהשוואה עם השנים הקודמות?
יום קודס, עיר חורמשהר, זכרו של החלל קאסם סולימני - ההצטלבויות הכפולות
יום קודס של השנה - שנת קורונה - שונה מבחינות רבות מימי קודס של השנים שעברו. ראשית, השנה, יום קודס, חל בימי התפשטות מגפת קורונה ולפי הוראות משרד הבריאות תהלוכות וצעדות נאסרו. במקומן הוחלט לציין את המאורע השנה בצורה וירטואלית. במבט ראשון היה חשש שבלי נוכחות פיזית, תופחת חשיבות האירוע אך מהר מאוד התברר שתהלוכה וירטואילית מועילה באותה מידה ואפילו יותר. משום שהמפגינים הוירטואליים התחילו כמה ימים לפני יום קודס עצמו להפיץ תמונות, צילומים ודעות על האירוע. מבחינה זו יום קודס הוכפל פי כמה והשתרע על ימים שלפני היום עצמו.
השוני הנוסף של יום הקודס השנה היה בכך שהזדמן, בלוח השנה הפרסית, ביום השנה של שיחרור עיר חורמשהר האיראנית מידי הצבא העיראקי בימי המלחמה הכפויה בין עיראק ואיראן. לכן העדיפו באיראן למזג בין שני האירועים. בתמונות שהופצו ברשת ובסיסמאות ששודרו ברשתות החברתיות החליפו את עיר חורמשהר האיראנית בעיר קודס והזכירו את שתיהן יחד. בכך הוכפל היום פעם נוספת. אם הכפלתו על ימים קודמים היתה אופקית, הפעם ההכפלה היא אנוכית ועומקית. בתודעה האיראנית שתי הערים התאחדו. אחת נכבשה על ידי שלטון סדאם בעיראק והשנייה על ידי ישראל. מבחינה איראנית אויבי המהפכה האסלאמית עשו זאת. הראשונה שוחררה לפני כמה שנים והאחרת מחכה לשיחרור. כאן מציינים את התרומה האיראנית בשחרור קודס כמו בשחרורה של חורמשהר, מה מדגיש את האיטגרציה שנמצאת בין איראן לעולם המוסלמי. בכך הצטלבות הערים הפכה להצטלבות אומות.
בנוסף לכך, באיראן רצו להזכיר גם את הקשר הבלתי המעורר בין המפקד החלל קאסם סולימיני שנפל כבר לפני כמה חודשים, לבין עיר קודס. היינו עדים בכל מיני תמונות שציינו את הקשר בין מפקד כוח קודס של משמרות המהמפכה לבין השאלה הפלסטינית. עשו כל מיני סרטים תמונות וצילומים על הנושא. בסרטון וידאו אחד מזגו תמונות שלו בשדה קרב בסוריה על הנוף של עיר הקודש ומסגד אלאקצא, כאילו הוא מתבונן בעיר כדי לשחררה. בתמונה אחת ציירו את היד הכרותה שלו עם החותם המפורסם כש היא מקיפה את מסגד אל אקצא.
בעירבוב בין קאסם סולימני לבין השאלה הפלסטינית רצו להדגיש את הפעילות הרב ממדית של סולימני שנקודת הדגש שלו היתה השאלה הפלסטינית. אל תטעו, זו לא היתה איראניזציה של שאלת קודס אלא הדגשה על אסלאמיותה של השאלה. עוד לפני יום קודס, סולימאני היה סימן ללחימה משותפת ערבית (סורית עיראקית לבנונית) איראנית נגד קיצוניות (דאעש). הוכחה לכך היא נפילתם ביחד של אבו מהדי מוהדס העיראקי וסולימני האיראני במקרה התנקשות אמריקנית. למעשה סולימני מזמן הפך לסמל מורכב של אינטגרציה בין האומות הערבית והאיראנית שנוצרה והתחזקה אחרי המהפכה האסלאמית.
התערבות תודעתית רב גונית כזו בין נושאים שבעין מערבית אין קשר בינם - מלחמה בין שתי מדינות מלאומיות שונות, נושא איראן הפרסי והשאלה הפלסטינית הערבית – מוכיחה שיש דרך ארוכה לפרשנים המערביים להבין את איזור מערב אסיה ותפקידה של איראן בו אחרי המפכה האסלאמית. הם לא התייחסו למהפכה האסלאמית ברצינות וזה מעיק אותם מלהבין את האיזור.
יום קודס והשאלה הפלסטינית אינו מס שפתיים איראני לעולם הערבי והאסלאמי אלא דאגה אמיתית שבשבילה מוכנים לשלם בדם.
