כחול לבן והליכוד: אם בג"ץ יתערב בהסכם הקואליציוני, נלך לבחירות
גורמים בכחול לבן ובליכוד אמרו כי הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית, לפיה אם בג"ץ יתערב בהסכם הקואליציוני, הדבר יוביל לבחירות חדשות. לפי ההסכם הקואליציוני המקורי, ההסכמה הזו היתה תקפה לחצי שנה בלבד, וכעת מסתמן שההסכמה תוארך לכל תקופת הכהונה.
מוקדם יותר סוכם בין הצדדים כי החוק הנורבגי צפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת, למרות חוסר ההסכמות בקואליציה. בליכוד ובכחול לבן סיכמו להמשיך את השיחות סביב ההסכם הקואליציוני, ולהעלות בד בבד את הצעת החוק. ההחלטה להעלות את החוק להצבעה מגיעה לאחר שהליכוד עיכב אותה מוקדם יותר, בגלל אי-הסכמות בנושא. הסיבה העיקרית לעיכוב החוק היתה דרישת בנימין נתניהו לשנות את ההסכם הקואליציוני, כך שתהיה לו הגנה אם בג"ץ יפסול את כהונתו כראש הממשלה החליפי. בפגישה שקיימו נתניהו וגנץ, בה דנו בריבונות ובמשבר שנוצר סביב החוק, לא הגיעו השניים להסכמות.
החוק הנורבגי יאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מחברותם בכנסת לטובת המועמדים הבאים ברשימת המפלגה לכנסת. החוק משמעותי עבור כחול לבן, לאור העובדה שמרבית מחברי המפלגה התמנו לשרים ואין לה כמעט נציגות בוועדות הכנסת.
מאז הרכבת הממשלה בליכוד מנסים לשכנע את כחול לבן "לשפר" את ההסכם, כך שתהיה לנתניהו ערובה לקיום ההסכם. בין היתר, נתניהו דרש מגנץ להסכים לחקיקת פסקת התגברות או לשנות את ההסכם הקואליציוני כך שאם בג"ץ יפסול את כהונת נתניהו כראש הממשלה החליפי והכנסת תתפזר לבחירות, נתניהו יישאר ראש הממשלה. בהסכם המקורי נקבעה תקופת זמן של חצי שנה בלבד לסעיף זה.
כמו כן, נתניהו הציע לגנץ לשנות את החקיקה לפי ההסכם כך שהממשלה תכהן כארבע שנים וחצי, ולא שלוש שנים בלבד. בכחול לבן לא פוסלים "הידברות עם הליכוד", כלשונם, אך גורמים במפלגה הבהירו כי "לא תהיה פסקת התגברות".
