מלכודת הדבש של הסיפוח

כניסת כחול לבן לממשלה עוררה עליה ביקורת קשה מכל עבר, ולכן נחלש מעמדה הציבורי. אבל כשמשקיפים על ההתפתחות עם ארצות הברית בעניין הסיפוח אפשר להבחין בכך שבני גנץ וגבי אשכנזי קנו לעצמם מעמד ייחודי בנושא. מעמד שלא היה מובן מראש.

אפשר לומר בפשטות, שהסיפוח תלוי בגנץ. לא פחות. העיתונאים הישראלים שמסקרים את תוכנית טראמפ אינם מפנימים זאת; ככל הנראה משום שהם מסונוורים מיכולת המניפולציה של בנימין נתניהו לעומת שני שותפיו.

תוכנית הסיפוח שנתניהו "דחף" לא היתה ברורה לו. היא לא היתה ברורה גם לדונלד טראמפ, וודאי שלא לגנץ. היא כן היתה ברורה לבצלאל סמוטריץ' ולחברים של מועצת היישובים היהודים שסברו, כי בלחץ האוונגליסטים טראמפ מקרב אותם למימוש הרעיון "הגאולי" שדבקו בו שנים רבות. הם לא חשבו שטראמפ בלב העניין, אבל האמינו שייגרר לצעדים משני תודעה.

אלא שתמונת המצב השתנתה באורח משמעותי. טראמפ של יוני 2020 איננו טראמפ של 2019. גם נתניהו של יוני 2020 אינו מוביל ממשלת ימין צרה. הימין המתנחלי הפנים, ששגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר, מסביר לכל מי שמעוניין לשמוע באמריקה, שכל סיפוח שייעשה עכשיו יהיה חלק מתוכנית טראמפ, הכוללת הקמת מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי.

ראשי המתנחלים הבינו, לאחר שנפגשו עם ג'ארד קושנר ודרמר ותודרכו על ידי נציגם בממשל, דייוויד פרידמן, שנתניהו משטה בהם בשעה שהוא מציג את כוונתו לסיפוח חלקי בלי לשטוח את מחירו המדיני. ההבנה הזאת הביאה אותם לנהל קמפיין גלוי נגד נתניהו והליכוד.

קושנר מנהל את מגעי הממשל האמריקאי במזרח התיכון. הוא רואה שטראמפ כורע תחת פגעי הקורונה, המשבר הכלכלי והקרע החברתי שמעמיק — ואינו יכול, ואינו רוצה, להוסיף לכל המשברים שמסכנים את בחירת טראמפ בנובמבר גם את התנגדות העולם לסיפוח.

קושנר בחר בצעד, שעליו נתניהו לא חלם וגנץ לא תיכנן. הוא קשר בין הסיפוח ואימוץ תוכנית טראמפ להסכמה מוקדמת בין כל מרכיבי הממשלה בישראל. במלים מכובסות פחות, הוא דורש שכל תוכנית שתוגש לאמריקאים על ידי ממשלת ישראל תהיה בהסכמת כחול לבן.

נתניהו, ועמו מעריציו הגלויים והסמויים, סבר, כי בשעה שהוא שרוצה לבסס את "מורשתו", הוא לא יאפשר לשותפיו הרמוסים להשפיע על כיוון הדברים. בעת המשא ומתן הקואליציוני עמד נתניהו על כך, שבנושא הסיפוח לא תהיה לגנץ זכות וטו. הוא גם דרש, שישראל תתחשב רק בעמדת ארה"ב, ולא בעמדות של מדינות אירופה והמזרח התיכון, כפי שביקש ראש הממשלה החליפי גנץ.

זכות הווטו שניטלה מגנץ בהסכם הקואליציוני הוחזרה בריבית דריבית על ידי קושנר. כך נהפך גנץ לשחקן מכריע ונתניהו מבין זאת.