מסילת ההתאבדות

עסקת המאה של דונלד טראמפ הופכת אט אט לבדיחת המאה. יש להניח שטראמפ לא עבר על שפע המסמכים שהוכנו עבור קודמיו ועסקו בנושא הסכסוך. הוא הרי בסך הכול איש עסקים שמייצר אמירות מן החיים.

טראמפ, כפי שדיווחה רשת CNN ב-2015, הוא אלוף פשיטות הרגל בארה"ב בעסקאות מסחריות ב-30 השנים האחרונות. הוא כנראה ישבור גם את שיא פשיטות הרגל בעסקאות המדיניות שעשה. "זהו רגע גדול עבור העולם", הוא אמר על פגישתו עם נשיא צפון קוריאה קים ג'ונג און. ואחר כך, שום הסכם לא השיג. גם עסקת המאה שהציע לישראלים ולפלסטינים עלולה לפשוט רגל.

עכשיו עולה השאלה מי יהיו פושטי הרגל של התוכנית בישראל. בנימין נתניהו מעולם לא ראה בה תוכנית שלום אלא קמפיין פוליטי. הוא מחפש סיפוחון כלשהו שבעקבותיו יודיע טראמפ, ש"זהו רגע גדול". בני גנץ, שכבר הכריז בהססנות ש"כל עיקרון טוב לשעתו", מבין שכל נסיגה נוספת תהיה רעה לשעתו הפוליטית. הוא הרי הבטיח שיתמוך בתוכנית רק אם תהיה הסכמה בינלאומית רחבה לגביה, ועבדאללה מלך ירדן לא מוכן אפילו להיפגש איתו בנושא.

מי שבכל מקרה יפסיד מעסקת המאה המתפוגגת הוא נפתלי בנט. נכון, הוא כיום באופוזיציה ולא מעורב באופן ישיר בדיונים למימוש ההחלטה, אבל הוא מושקע בהרבה מניות בכל רעיון של סיפוח שטחים בגדה המערבית. האפשרות שהדבר לא ימומש עלולה לגרום לנושא להיגנז לשנים רבות בתודעה הציבורית. אם נתניהו לא הצליח, עם רוח גבית של טראמפ, מה בנט הקטן יצליח לעשות?

בנט נעדר כריזמה מיוחדת, אין לו את מראה של ראש הממשלה והוא נדמה כאחד מהשורה. בעידן שבו הציבור נוהה אחר מנהיגים טלוויזיוניים, לבנט אין כלים להתמודדות שווה בתחום הזה. ה"הישגים" האלקטורליים של מפלגותיו השונות בשנה וחצי האחרונות הן המחשה לכך.

מראשית דרכו בבחירות 2013 נאלץ בנט להיות גבר הרודף אחר בשורה. הוא היה חייב לייצר מסרים רעיוניים שיקנו לו מיצוב בתחום הפוליטי. התוצאה: האיש שהצהיר כי "משהו חדש קורה", מבצע את התרגיל הבלה מזוקן בפוליטיקה של החלפת עמדות כאשר משהו חדש קורה.

נתניהו - "המתאבד" מנסה לעשות זאת ב-2020 ואפילו נקב ב-1 ביולי כתאריך הביצוע. אם יצליח לבצע את זה, הוא ייתר את בנט כמי שמוביל את המהלך החשוב ביותר למחנה המתנחלים; אם לא יצליח לעשות זאת בהיקף משמעותי, כפי שניתן להתרשם כעת, הוא גם כן ייתר את בנט.