משחק החתול והעכבר

בשבועות האחרונים, משה גפני, יעקב ליצמן ואריה דרע הוכנסו בעל כורחם לסיר לחץ ומיצו עד תום את יכולת ההכלה שלהם מול בנימין נתניהו.

ואז, בדיוק כשהחבל נמתח עד הסוף, צנחה משום מקום ההחלטה של נתניהו לתמוך בהקמת ועדת החקירה לשופטים. 13 שנים הוא מנהל ממשלת ימין ולא קידם מהלך שכזה. דווקא עכשיו, בממשלה מעורבת ומנופחת ובשיאו של משבר חריף מאין כמוהו, הוא נזכר. זה נתפס בעיניהם כמו תרגיל מלוכלך והדליק את כל נורות האזהרה. דרעי רתח על נתניהו ובשיחת טלפון לפני ההצבעה שעלתה לטונים גבוהים מאוד, הטיח בו: "תגיד מפורשות שאתה רוצה בחירות". לאחר מכן טרק את הטלפון.

האירוע הזה הצית אצל נבחרי הציבור החרדים מחדש את מה שממילא חשדו בו בימים האחרונים. שבזמן שגנץ מושקע כל כולו בממשלת האחדות, נתניהו מושקע בתסריטים אחרים ממניעים אישיים. ביום שלישי האחרון, עם הקמתה הסמלית של ועדת הבחירות ה-24 - אירוע רגיל ושגרתי - בחר דרעי להקדיש את נאומו לכך שאסור לקיים בחירות עכשיו.

דרעי לא אמר את הדברים במנותק מהקשר. בחושיו הפוליטיים המחודדים, עם היכרותו המעמיקה את נתניהו ועם זרועות המודיעין שלו, הוא מריח שנתניהו מחפש לערבב מחדש את הקלפים. את הריחות האלה מריחים גם גנץ וגפני. זאת הסיבה שבשקט ומתחת לרדאר נרקם לאחרונה ציר חדש: גנץ-גפני-דרעי, המכונה גם ציר "רק לא בחירות".

מאותה סיבה גנץ הרים את הראש לאחרונה, עומד על שלו ומחריף את הטון מול נתניהו. הוא יודע שיש לו את הגיבוי של החרדים ושהם לא יאפשרו לצאת להרפתקה מטורפת. יו"ר כחול לבן גם יודע שהם, כמוהו, סולדים מהסגנון המקנטר, המשפיל והדורסני של נתניהו כלפי גנץ ומההשפלות האינסופיות שמקורן כנראה בחוסר היכולת להשלים עם עיקרון הפריטטיות שעליו חתם, והסכם הרוטציה התלוש מהמציאות שעדיין מרחף ברקע.

ואחרי הכל, ולמרות ציר הבלימה החדש שעובד שעות נוספות, מודים כולם, לא ברור איך תתנהג המערכת הפוליטית אם תיפול החלטה מגובשת וחד משמעית אצל נתניהו והוא יכריז שככה, בממשלה כל כך מסובכת, אי אפשר לעבוד.

ככה מוביל נתניהו את המשחק הפוליטי לנקודת האל חזור שכל כך הוא אוהב, הרי היא מסייעת לו למשוך עוד זמן בתקווה שהעולם ייחרב לפני שיעזוב את בלפור ולפני שיועמד לדין.