מי הוביל את ישראל לגל השני?
אחרי שהגל השני של קורונה פקד את ישראל רק אז הבינו שגם בגל הראשנון שם היו כשלונות נואשים שנבעו ממדיניות הניהול של נתניהו מול המגפה.
לממשלת נתניהו שקמה בגלל להתמודד עם קורונה ולכן קיבלה מהכנסת סמכויות מופרזות להתמודד עמה אין תוכנית לטפל בה. אפשר לומר שממשלת קורונה נכשלה לחלוטין. יש סיבות ומקרים רבים לכישלון של ישראל שרק לכמה מהם מתייחסים.
הסיבה הראשונה: מאות טיסות ממוקד הקורונה ארה"ב נחתו באין מפריע. ההחלטה הראשונה שהתקבלה בנוגע למאבק בנגיף הקורונה הייתה איסור הכניסה לישראל מסין, שהתקבלה ב-30 בינואר על ידי שר הבריאות דאז יעקב ליצמן. במשך יותר מחודש מאז התקבלה ההחלטה לאסור על כניסת תיירים מסין נחתו בישראל מאות טיסות מארה"ב, שם ממדי המגפה המבהילים התגלו בתוך זמן קצר. על הטיסות אלפי נוסעים שלא חויבו בבידוד עם הגעתם לישראל. לטענת רבים, הסיבה לכך היא שראש הממשלה בנימין נתניהו פחד לפגוע ביחסים עם האמריקנים.
הסיבה השנית התגלם בכך שאין מדיניות מסודרת לבתי אבות, ולא חזו את השפעות פורים. ב-4 במרץ התקבלו ההגבלות הראשונות אלא שאז הגיע אירוע משמעותי שהביא למפנה, שמשרד הבריאות לא חזה את ההשלכות שלו - מסיבות הפורים. שבועיים אחרי הפורים, ב-25 במרץ, חלה עלייה של יותר מ-3,000% במספר הנדבקים.
הסיבה השלישית להתפשטות הקורונה בישראל היה בכך שלא נערכו לגל נוסף. בסוף אפריל ובתחילת מאי נראו כבר ניצנים ראשונים של מגמה חיובית בשיעורי התחלואה. ישראל נפתחה שוב בהדרגה על ידי שורת הקלות, וביתר שאת לאחר כניסתו של יולי אדלשטיין למשרד הבריאות ב-17 במאי, שהוביל קו ליברלי במיוחד בכל הנוגע לפתיחת המשק.
כמעט שבועיים לאחר הפתיחה המלאה של מערכת החינוך התקבלה ההוכחה הראשונה לכך שהפתיחה הייתה מהירה מדי וללא מחשבה מעמיקה על אופן חזרת התלמידים. בהמשך התברר שלא רק מוסדות החינוך חזרו לפעילות ללא תוכנית מסודרת וללא אכיפה, אלא גם הפעילות באולמות האירועים, ופתיחת המשק בכללותו, נעשו ללא הכנה מסודרת של תשתית שתאפשר חיי שגרה בצל הקורונה. באחרונה כבר חודשו ההגבלות על אזרחי ישראל, והמציאות של סגר, גם אם חלקי, צפויה להיות נוכחת מחדש בהוויה הישראלית.
העובדה שישראל מתקרבת לסגר כולל נוסף בזמן שיתר מדינות העולם, כולל אלו שהוכו בעוצמה, מתאוששות ועושות את דרכן החוצה מהמשבר, מעלה שאלות רבות על מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בניהול המשבר.
