האם נתניהו ילך למלחמה כדי להשתחרר מההפנות ובית המשפט?
שני נושאים מעסיקים את ראש הממשלה בנימין נתניהו. הנושא הראשון הוא תגובתו האפשרית של תנועת ההתקוממות חזבאללה על רצח חבר התנועה בסוריה בעקבות תקיפה ישראלית.
הנושא השני הוא איך לעמוד מול המפגינים ההתרבים בכל יום שדורשים התפטרותו. בעוד שאיום חזבאלללה זה איום צבאי קטן אך איום המפגינים היא איום פוליטי חברתי גדול.
איום ההפגנת נגד נתניהו כבר הפכה לאיום מידי ודחוף והמשטרה הישראלית לא יכולה להתמודד עמה. משום שאמתלת התפשטות הקורונה בהפגנות כבר לא יכולה למנוע את המפגינים, יש אפשרות שנתניהו ותומכיו הקיצוניים בימין הישראלי יקדמו תגובה אלימה ביותר שתתגלה בדמות מתקפה אידאולוגית נגד המפגינים שהקיצונים מכנים אותם שמאלנים.
אגף האבטחה בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) בישראל הידק בשבועיים האחרונים את האבטחה סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו. הדבר נעשה בשל התגברות ההפגנות סביב מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בעיר הקודש והתלהטות האווירה בין המפגינים, המשטרה ומשתתפי הפגנות התמיכה בנתניהו. בשב"כ גם מוטרדים מההתנכלויות האלימות למפגינים נגד נתניהו, שאירעו בימים האחרונים בכמה אתרים. האלימות שמדאיגה את השב"כ לא בא מצד תוכמי נתניהו אלא בא מצד כהניסטים. לכך רואים איזו התהפכות במאזן החברתי בישראל בנוגע לתמיכה בנתניהו.
אנשי השמאל והמרכז השכלתניים, שניהלו עד כה עצרות של נימוסים והליכות, מסתערים על המכת"זיות. הימין, מנגד, מתייצב בהסעות מאורגנות במיעוטו, כשרבים מתקשים כנראה נפשית להגן על מנהיגם.
מאחר שנתניהו עוד לא יכול לקדם קמפיין הפחדה, ספק שהוא ילך לבחירות. אולי הפיתרון היחיד שיכול להציל אותו הוא מלחמה קטנה עם האיום מצפון. אם תתפרץ מלחמה מול חזבאללה, נתניה יכול לעצור את הפגנות ולהיחלץ גם מהליכי משפט לתקופה ארוכה מאוד. לכן הבצא הישראל התחיל לתגבר את כוחותיה בצפון והניע את מערכות כיפת ברזל ליישובים קרובים לקו הגבול. גם סיורו של ראש הממלשה החיליפי בני גנץ מבסיסים בצפון מהוה אינדיקטציה לכך שבישראל מתכוננים למלחמה.
אך אם נתניהו חושב על התסריט הזה, עליו להביא בחשבון את האפשרות ששליטה על המלחמה תצא במהירות מידיו והוא יתחיל מלחמה שתטיל נזקים כבדים על ישראל. אז יתברר שהניסיון להמילט מבית המשפט ולדכא את ההפגנות יעלה לישראל הרבה יותר מעלות התפטרות ראש ממלשה שממלא לא נשאר הרבה מתקופתו ברוטציה.