מבחינת נתניהו ושר אוחנה אין דבר בשם זכות להפגין
בהפגנות בימים אחרונים התגלה דימיון נוסף בין נתניוה לטראמפ. בזמנו הלא רחוק כינה טראמפ את הלבנים הפשיסטים שתפקו את המפגינים השחורים כ"בחורים טובים".
במקום לגנות את הפשיסם ולאמנות יתר הוא תמך בהם. גם נתניהו בהפגנות האחרונות התנהג ככה אם כי לא התבטא שום הצהרה. בהפגנות האחרונות בתל אביב ועיר הקודש נכנסו חבר ארגון "לה־פמיליה" בתוך המפגינים וגרמו להתעמות ואלימות. השב"כ הזהיר מהמשך המהלך אך ראש הממלשה ובכירים נוספים בממלשה הישראלית לא גינו את האלימות כלפי מפגינים. הסיבה פשוטה הם לא מרוצים מההפגנות וכל מי שיפריע אותן עושה טוב. הם לא תמכו בלה פמיליה אך גינו את המפגינים וכינו אותם אנרכיסטים.
השר לבטחון פנים בישראל אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו מכנים את המפגינים נגד נתניהו אנרכיסטים. הסטיגמטיזציה הזאת נועדה להניח תשתית לטיפול מיוחד בהם. היא גם מזמינה את כל נאמני השלטון להתנכל למפגינים האלה, המתויגים כאויבי הסדר הציבורי והמדינה. אנשי לה־פמיליה הבינו בהחלט את המסר, ובאו לבלפור. לא מפתיע שאוחנה מתקשה לחבר "לה־פמיליה" לגינוי, ושנתניהו אינו מגנה את האלימות כלפי המפגינים.
ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים צריכים מידה אין־סופית של חוצפה כדי לקרוא למפגינים האלה אנרכיסטים. הארכי־אנרכיסט נתניהו ומי שהעמיד עצמו כולו לשירותו — אוחנה — מדביקים את התיאור הזה בתור שם גנאי למפגינים, שברובם המכריע הם שומרי חוק. והרי העלילה שנתניהו מעליל על גורמי אכיפת החוק — המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה — שלפיה תפרו לו תיקים במסגרת פוטש פוליטי, היא ההזמנה לאנרכיה. שכן אם יש אמת בדברים, אין עוד שלטון חוק בישראל. ואם אין שלטון חוק, איש את אחיו — חיים בלעו.
נקלעה לידו של השר לביטחון הפנים הזדמנות פז. הוא אמור להציע בקרוב לממשלה את מועמדו למפכ"ל. כך הוא יצר מכרז על המשרה. מי שיוכיח את נאמנותו לי ולראש הממשלה, הוא שימונה. אם כך יקרה, ייהפך המפכ"ל למשרת אמון אישית ופוליטית.
האמת היא שכל התרחישים האלה, שלכאורה נראים הזויים, מחוץ לדרך הטבע — אינם כאלה כלל. כל התהליך היא טבעי ותוצאה של המעשים והבחירה של הציבור. מי שהשלים עם כהונת ראש ממשלה שנאשם בעברות פליליות חמורות, השלים גם עם הכוח שלו לחרב את שלטון החוק, ואידך זיל גמור. והרי ברור שלא שלטון החוק עמד לנגד עיניו של נתניהו כאשר מינה את אוחנה לתפקיד שר המשפטים, ובעת האחרונה לשר לביטחון הפנים. ואוחנה מספק את הסחורה המצופה ממנו. מי שהשלימו עם כהונת ראש ממשלה שהיא בבחינת כשל מוסרי חמור — הם שהזמינו ציבור מוסרי להפגין נגד המשך הכהונה.
אחרי שעם בגידה של בני גנץ בציבור הבוחרים, נתניהו הצליח לשלול את זכות הבחירה של הישרלאים ואחרי שעם אמתלות כמו בחירות ומצב הקורונה בישראל שלל את זכות הרשות השיפוטי לשפוט את הנאשים – אחד מהם עצמו, עכשיו הוא מנסה בעזרת השר אוחנה לשלול מהציבור שחש נבגד, את הזכות להפגין שהוא הזכות הכי טבעית בדמוקרטיות.
