ממשלת קצף על פני המים
מלחמות קרדיט בממשלה ובכנסת הם דבר נהוג ומקובל שבשגרה, ולרוב מעוררות בעיקר גיחוך. רק שבמקרה של נתניהו וגנץ, הן מעידות בעיקר על חוסר הסנכרון המוחלט בין השניים בימים אלה, שלא רק שאינו מצחיק, אלא מבשר על עתיד עגום.
נותרו להם עוד 18 יום על השעון המשותף כדי להסתנכרן, להתקרב ולהגיע לפשרות על התקציב, עד שהכנסת תתפזר באופן אוטומטי. בינתיים, הם רק הולכים ומתרחקים. השבוע נפתח בעימות והסתיים בעימות.
בכחול לבן דורשים לאשר תקנון משותף לעבודת הממשלה, שממתין כבר שבועות על השולחן, ומסרבים להעלות נושאים אחרים עד שהסוגיה לא תוסדר. במקביל, בליכוד מאיימים להביא לממשלה באופן חד צדדי הצעה לתקציב חד שנתי ולכפות על גנץ הצבעה בניגוד לעמדתו. אף אחד מהם לא יכול באמת לעשות כלום אחד בלי השני. לפי ההסכם הקואליציוני, נדרשת הסכמה של שני הגושים כדי שנושא יעלה על סדר היום. יש עוד סוף שבוע שלם בשביל שהמשבר הנקודתי ייפתר, אבל הוא משקף היטב את חוסר שיתוף הפעולה בין ראש הממשלה והחליפי. או בקיצור, נגמרו ימי ההצהרות המשותפות. עד 24 באוגוסט בחצות, המועד האחרון בו הכנסת חייבת לאשר תקציב לפי החוק, יש הרבה זמן במונחים פוליטיים, והחוכמה המקובלת גורסת שאם המשבר ייפתר זה יהיה רק ברגע האחרון.
ריח הבחירות המתגנבות נותן את אותותיו גם בסקרים המתגברים, שמתדלקים אינסוף ניתוחים ושרשורים על חישובי הסיכונים ועלות התועלת של נתניהו ביציאה לבחירות.
בליכוד חולמים בקול רם על עריקים מהגוש של גנץ, שייבהלו מדיבורי הבחירות ויחברו למהלך של הקמת ממשלת ימין חלופית בכנסת הנוכחית, אבל לא בטוח שמפלגת ימינה בכלל בתמונה: בנט עשוי להעדיף לרכוב על גל הפופולריות של הקורונה מאשר לחזור שוב ולהתבטל בפני נתניהו בממשלת ימין.
בכחול לבן, ובכלל במערכת הפוליטית, משוכנעים שזו לא שאלה של אם, אלא של מתי. שנתניהו החליט בכל מקרה ללכת לבחירות כדי להקדים את שלב פתיחת העדויות במשפט שלו, ורק מתלבט עדיין לגבי התזמון. התקציב הוא רק התירוץ - הדרך הכי נוחה להשתחרר מההסכם עם גנץ מבלי להעביר אליו את ראשות הממשלה.
המלכוד המהותי, שנקלע ללוחות הזמנים הטכניים הדוחקים בכנסת, מאיים לגרור לבחירות רביעיות. רק אתחול מחדש של היחסים בין נתניהו וגנץ יוכל, אם בכלל, לעצור את הסחרור. ברמת האמון הנמוכה שיש ביניהם, לא בטוח שזה עדיין אפשרי.
