לסלף את האמת

בשבוע שעבר נאם בנימין נתניהו לציבור. שריר לא זז בפניו וסומק לא עלה בלחייו כשחזר על השקר כאילו נסגר תיק בפרקליטות לשר המשפטים אבי ניסנקורן על ידי היועץ המשפטי לממשלה. נתניהו ידע שהוא משקר, שכן במהלך סוף השבוע שקדם לכך כבר הובהר באופן ברור וחד-משמעי שהתיק לא נסגר כי לא היה כל תיק, אלא רק בדיקה שלא העלתה דבר. הוא ידע את העובדות לאשורן, ובחר להתעלם מהן.

הכול אוצרים בזיכרונם את האירוע שבו הבנו לראשונה כי השקר הוא חלק בלתי נפרד מהתנהלותו הפוליטית של נתניהו, ומשמש לקידום מעמדו, להאדרת שמו ולהשפלת מתנגדיו. בשלהי 1996, כחצי שנה לאחר שנבחר לראשונה לראשות הממשלה, התקיים דיון בכנסת על תקציב 1997. הוא עלה לדוכן הנואמים ונשא את דברו, וחברי הכנסת, ישבו באולם והקשיבו בקשב רב.

תוך כדי הנאום שלף נתניהו מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד, נופף בו כמיטב יכולתו התֵּאַטְרָלִית והכריז: במשך שנים המכשיר הזה עלה אלפי שקלים, דמי השימוש בו היו יקרים ביותר, אבל אני שברתי את המונופול, הוצאתי מכרז, והזכיין החדש הוריד את המחירים ב-70%.

נשימתו של אברהם (בייגה) שוחט נעתקה לשמוע השקר של נתניהו, הרי שלוש שנים קודם לכן, שוחט, כיהן כשר האוצר, והוציא מכרז למפעיל שני כדי שיתחרה במונופול שהיה קיים בשוק, ובסוף 1994 אכן נבחר זכיין שני, מה שהוביל לירידה של המחירים ב-75% תוך שבועות ספורים.

מכיוון שהעובדות כפי שהציג אותן לא היו נכונות, שוחט פנה ליושב ראש ישיבת הכנסת דאז והנשיא היום רובי ריבלין וביקש להעמיד את הדברים על דיוקם. ריבלין ענה כי עם תום דברי נתניהו הוא יאפשר לי להגיב בקצרה, וכך עשה: שוחט עלה לדוכן, פנה לנתניהו בכל הכבוד האפשרי ואמר שככל הנראה טעה.

כנראה, באותם רגעים שוחט לא העלה על דעתו כי הוא שיקר ביודעין, אבל ברדתו מהדוכן פנה לאנשי האוצר היושבים במקומות מיוחדים באולם המליאה ושאל אותם מדוע לא עדכנו אותו על מועדי המכרז ועל הרפורמה שהתחוללה שנתיים לפני שנכנס לתפקידו. השתררה דממה, חלקם חייכו באי-נחת, ואחד מהם אמר לשוחט בלחש: מה אתה חושב, שלא אמרנו לו את התאריכים המדויקים? אמרנו גם אמרנו, אבל הוא בחר לסלף את האמת.

זה היה הרגע שבו הבין שוחט שהשקר ואי-אמירת האמת הם חלק בלתי נפרד מדרך התנהלותו הפוליטית של נתניהו, וכי באמירותיו אין הבדל בין אמת לשקר. לאורך שנות פעילותו הציבורית נתניהו שיקר אין-ספור פעמים לאזרחי ישראל, הן לשם האדרת שמו בפעולותיו והן לשם פגיעה ביריביו והשפלתם. קיים קשר ישיר בין האירוע ההוא בכנסת בסוף 1996 לבין נאומו האחרון שבו הוטחו ההאשמות בניסנקורן.