התפטרות הממונה על התקציבים באוצר הישראלי מגבירה את הדאגה בקרב הישראלים
התפטרות הממונה על התקציבים במשרד האוצר הישראלי שאול מרידור, חושף תמונה מעוררת דאגה בקרב הישראלים שחשים כי כנופיית מושחתים ורשעים שולטים בעניינים וכל מי ממלמל ומערער או מתנגד, מראים לו את הדרך החוצה.
מרידור מתח ביקורת נגד השר ישראל כ"ץ על ניהול המשבר הגדול ביותר שנתקלת בו ישראל, ועל קבלת ההחלטות, המושפעת מאינטרסים צרים. על רקע זה הוועדה לביקורת הממשלה בישראל תקיים דיון בפרשה ותבקש ממבקר ישראל, מתניהו אנגלמן, חוות דעת שתבדוק את התנהלות האוצר, זאת לאחר התפטרות שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו שהתפטר ביולי. כל עוד ראש אגף התקציבים במשרד אוצר היה מסוגל לבצע את הנחיותיו של השר ישראל כ"ץ, הוא היה יכול להישאר בתפקידו. ברגע שהמצפון האישי או המקצועי שלו לא התיר לו לעשות זאת, הוא היה צריך ללכת הביתה, על פי התפיסה של ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו.
הפרשן שלמה פיוטרקובסקי ציין כי מרידור היה מן המשוכנעים שהאמת הכלכלית מונחת בכיסו, ולא בחל בניסיונות לחתור תחת הממונים עליו כשאלו לא קיבלו את דעתו. מרידור התעמת עם מנכ"ל האוצר לשעבר, שי באב"ד, וגם עם קודמיו של כ"ץ שהעימות עימו הגיע לשיא. עם זאת, פיוטרקובסקי אומר שיש לשים לב למה שאומר מרידור, משום שמדובר בפקיד בעל ניסיון שעבר כמה משברים באוצר ומכיר טוב את המערכת.
תפקידה של הפקידות הוא לבצע את מדיניות הדרג המדיני, אולם לפחות לפי התיאורים של מרידור, מדיניות כזו איננה בנמצא כרגע. המשבר הכלכלי אולי החמור ביותר שידעה ישראל בחמישים השנים האחרונות, ושמא כמעט בכל תולדותיה, מנוהל באופן גחמני, בשליפות מהמותן, ללא מדיניות סדורה.
עבודת מטה לא מתבצעת, וישראל מתנהלת על פי תקציב שאושר בתחילת שנת 2018. עבודת מטה בנוגע לתמונת ההוצאה התקציבית בפועל לא נעשית, והדרג המקצועי נדחק החוצה מתהליך גיבוש ההחלטות. ואם לא די בכך, ממכתבו של מרידור עולה כי נכון לרגע זה עוד לא התקבלה אפילו החלטה לגבש תקציב לשנים 2021-2020. אלא שעם זאת, פיוטרקובסקי רואה כי כאשר מדיניות השר ומדיניות הפקיד מתנגשות, מדיניות השר צריכה לגבור, אבל מה עושים כאשר מדיניות השר היא לא מדיניות אלא אוסף של גחמות וכניעות לקבוצות לחץ? זה מצב שמעורר דאגה ואי שביעות רצון.
