המשימה של כחול לבן אחרי התפטרות שר התיירות

"אני לא יכול עוד לשבת בממשלה שאין לי שמץ של אמון בעומד בראשה". כך כתב שר התיירות אסף זמיר בהגשת התפטרותו מהממשלה הישראלית והוסיף כי "פעמים רבות הצבעתי נגד החלטות הממשלה אבל אני נושא באחריות קולקטיבית לקיומן הגם כשהתנגדתי. תמיד האמנתי בניסיון להשפיע מבפנים, גם במחיר של ביקורת ציבורית. כל עוד האמנתי שתוצאות פעולותיי עושות הבדל, עושות טוב".

התפטרות זמיר הביאה לתגובות והמלצות לבני גנץ וגבי אשכנזי. חלק המליצו להתפטרות גנץ ואשכנזי מן הממשלה. ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תלם) אמר כי ההתפטרות לא מפתיעה. "הלבנה הראשונה בחומה של ביבי נפלה". יאיר לפיד הזכיר לגנץ ואשכנזי שאת מי הם משרתים: "גנץ ואשכנזי, אתם לא משרתים את ישראל בממשלה, אתם משרתים את נתניהו. הגיע הזמן שתקומו ותתפטרו". גם היו המלצות לגנץ להתעורר ולהגיש הצעה לנבצרות נתניהו. עיתון "הארץ" כתב כי על גנץ לעשות צעד רציני בנושא. משום כי תכליתה של רשימת כחול לבן היתה לשמש אלטרנטיבה לשלטונו של בנימין נתניהו. לכל הפחות עליה לשמש כעת כבלם לראש ממשלה מושחת שאיבד כל רסן.

כחול לבן זכתה לתמיכה ציבורית גדולה, שאמנם לא הספיקה כדי לתפוס את השלטון, אך נתנה לה די קלפים כדי לייצר סדר יום משלה. פירוקה כאלטרנטיבה שלטונית, בתוספת חולשתו של מנהיגה, בני גנץ, השאירו אותה כסרח עודף בממשלת נתניהו, ללא סדר יום, מין בלם ליוזמות פרועות של הליכוד. אך כחול לבן מצטיירת כמי שלא מסוגלת לספק אפילו לשמש כבלם מתאים מול הליכוד. חמור מכך, ראשי כחול לבן ורבים מחבריה תמכו, בשבוע שעבר, בהוצאת המחאה נגד נתניהו אל מחוץ לחוק- כלומר פגעו בעצמם במרקם הדמוקרטי הישראלי ונתנו יד להפללת חלק נכבד מהאלקטורט שלהם. אין פלא לפיכך שבשבועות האחרונים מורגשת תסיסה מתחת לאלונקה של גנץ. זה התחיל באיומי ההתפטרות של שר המדע והטכנולוגיה,‎ יזהר שי, והצבעתם של חברי הכנסת רם שפע ומיקי חיימוביץ' נגד התיקון לחוק סמכויות הקורונה המגביל הפגנות. התסיסה הגיעה לשיאה עם הודעת ההתפטרות של שר התיירות אסף זמיר בסוף השבוע. ההתפטרות חייבת לשמש את כחול לבן והעומדים בראשה כשעון מעורר. על כחול לבן לשוב וליישם את העקרונות שעליהם ביססה את הצטרפותה לממשלה: לבלום בעוצמה ובנחישות את המשך הפגיעה בזכויות האזרח, להציג תוכנית לצמצום נזקיו של הסגר, לעמוד איתן מול גחמותיו ההרסניות של נתניהו, ולקדם את הנבצרות. מומחים רבים קובעים כי המפלגה הכירה מאוחר מדי בטעותה הפטאלית, כאשר הסכימה להימחץ תחת נעלי נתניהו והליכוד. אבל היא עדיין יכולה להציל את המשק מפני השטחה סופנית, ואת ישראל מפני ראש ממשלה שאינו מתאים לתפקידו.