המבוי הסתום במוצא האחרון של נתניהו
גורמים במערכת הפוליטית של ישראל סבורים שאחת האפשריות שנבחנות על ידי בנימין נתניהו כדי לקבל חסינות מהמשך משפטו היא כס הנשיאות, שעתיד להתפנות ביולי. הצעת חוק של יש עתיד-תל"ם, הקובעת כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום פלילי לא יוכל להציג מועמדות לתפקיד נשיא, הופלה לפני כמה שבועות על ידי הקואליציה בקריאה טרומית בכנסת. עובדה זו חיזקה את ההשערות שנתניהו אכן בוחן ברצינות את אופציה הנשיאות.
מדוע יש הגורסים שהאופציה קורצת לו? התשובה נמצאת בסעיף 14 ל"חוק יסוד: נשיא ישראל", הקובע כי: "הנשיא לא יובא לדין פלילי; התקופה שבה נמנעת, מכוח סעיף זה, הבאתו של נשיא ישראל לדין בשל עבירה, לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות של אותה עבירה".
חוק היסוד של ישראל גורס כי לנשיא יש חסינות דיונית מלאה מהעמדה לדין פלילי בתקופת כהונתו. יתרה מכך, סעיף 15 להחוק מגביל באופן ממשי את האפשרות לגבות עדות מהנשיא בבית משפט, וקובע כי "הנשיא נדרש למסור עדות, תיגבה העדות במקום ובמועד שייקבעו על דעת הנשיא".
ככל שנתניהו יבקש לעבור מרחוב בלפור למשכן הנשיא, וליהנות מהשעיית המשך משפטו הפלילי לשבע שנים, עליו לחצות שתי משוכות משפטיות.
ראשית, אמנם הצעת החוק של יש עתיד-תל"ם לא עברה, אך בג"ץ עדיין יכול, בהתאם להלכת הסבירות והלכות דרעי-פנחסי, לקבוע שאין זה סביר שהכנסת תציג לתפקיד הנשיא מועמד עם כתבי אישום, שכן, כפי שקבע בית המשפט".
שנית, גם אם יתאפשר לנתניהו להתמודד לתפקיד והוא אכן ייבחר, תעלה שאלה פרשנית ביחס לחסינות לפי סעיף 14, שכאמור קובע שהנשיא "לא יובא לדין פלילי". האם הוראה זו חלה גם על משפט פלילי שכבר החל ומצוי בעיצומו?
בג"ץ כאמור קבע כי יש לפרש את סעיף 14 בדרך המאזנת בין השוויון בפני החוק לבין כבוד מוסד הנשיאות. ייתכן שדווקא העובדה שהכנסת בחרה נשיא בידיעה שהוא מצוי בעיצומו של הליך משפטי תקל על בית המשפט לקבוע שאם היא סברה שאין בכך כדי לפגוע במעמד מוסד הנשיאות - אזי יש לפרש את החוק כך שהחסינות לא תחול על משפט פלילי שכבר החל והיה ידוע.
בג"ץ הדגיש בעתירה בעניינו של משה קצב כי בכל הנוגע לבחינת התנהגותו הנורמטיבית של הנשיא, שאינה קשורה לביצוע תפקידו, "גובר ערך ההגנה על שלטון החוק והשוויון בפני החוק על פני ערך ההגנה על הנשיא ומוסד הנשיאות". לכן הותר לקיים חקירה פלילית כנגד נשיא מכהן, וייתכן מאוד ששיקול "כבוד מוסד הנשיאות" יתקהה אל מול ערך השוויון בפני החוק ואפקטיביות ההליך הפלילי בכל הנוגע למשפט פלילי שהחל טרם בחירת הנשיא, והיה יודע לחברי הכנסת.
התקדימים המשפטיים ודרך הפרשנות שניתנה לחסינות מלמדים כי ככל שנתניהו אכן בוחן ברצינות את אופציית הנשיאות, עליו לבחון בכבוד ראש גם מה הסיכוי שהיא תפורש כחלה גם על משפט פלילי שכבר החל, והיה ידוע לחברי הכנסת טרם בחירת הנשיא.
יש סיכוי לא מבוטל שהפרשנות התכליתית תוביל לצמצום החסינות, ולקביעה כי משפט פלילי שכבר החל והיה ידוע במועד הבחירה, עליו להסתיים.
