בערבוביה הזאת - הכול יכול לקרות

בשבוע שבו עזבה רכבת הבחירות את התחנה לעבר הקלפיות, הייתה אמורה הודעת הפרישה של ח"כ גדעון סער מהליכוד – ובעיקר הקמת המפלגה החדשה - לספק סיבה טובה ללחוץ חזק על הבלמים.

בשבוע שבו עזבה רכבת הבחירות את התחנה לעבר הקלפיות, הייתה אמורה הודעת הפרישה של ח"כ גדעון סער מהליכוד – ובעיקר הקמת המפלגה החדשה - לספק סיבה טובה ללחוץ חזק על הבלמים. מפלגה כזאת, גם אם הסקרים מחמיאים לה מדי בשלב זה, תפגע כמובן בבני גנץ ובכחול לבן, שעלולים לשלם מחיר של כמה מנדטים לטובת סער, אבל עוד יותר היא מסכנת את בנימין נתניהו. בפועל, המשמעות של המהלך היא בהשפעתו על היכולת של נתניהו להקים בלוק של 61 ביום שאחרי הבחירות.

סער, מעידים גורמים פוליטיים שמכירים אותו היטב, הוא לא נפתלי בנט. בנט הוא פרגמטיסט שמונחה לפי מה שטוב לו בלבד. סער, לעומתו, רואה תמונה רחבה יותר. במערכת הפוליטית משוכנעים שהוא בא לסגור חשבון עם האיש שהשפיל אותו תקופה ארוכה.

הפעלת בלם חירום בדרך לבחירות הייתה הרעיון המתבקש אם אכן מדובר היה בהתנהלות רציונלית של הצדדים. אלא שכבר זמן רב לא מעורב רציונל בעניין, וכוח האִינֶרְצְיָה מניע את כל המערכת לכיוון אחר.

בליכוד חלוקות הדעות סביב השאלה מה רוצה נתניהו. מחד יש הטוענים שהוא לא רוצה בחירות עכשיו, כשסער נושף בעורפו ומסכן את גוש ה-61 המיוחל. מאידך יש הסבורים שהוא דווקא ידחוף לבחירות משום שהשיקול המשפטי מעניין אותו יותר מהשיקול הפוליטי. המטרה שלו היא לעצור את המשפט בדרך לא דרך – חלום שהוא לא ויתר עליו, ויש לו במגירה תוכניות גדולות לממש אותו.

אחר כך, שר האוצר ישראל כץ העלה בפני הצדדים יוזמה חדשה ל"פתרון המשבר": להחזיר את הקדנציה של כהונת הממשלה לטווח הזמן הקבוע שלה (ארבע שנים במקום שלוש השנים שנקבעו באופן חריג במסגרת ההסכם הקואליציוני ותיקון החקיקה), ולחלק את הרוטציה באמצע. כלומר לדחות את חילופי התפקידים בין נתניהו וגנץ מנובמבר 2021 למאי 2022.

לפיכך יועברו עכשיו שני תקציבים - 2020 ו-2021 - והרוטציה לא תעמוד כמחסום מעבר לפינה. אלא שהיוזמה הזאת מעוררת אצל גנץ שתי בעיות עם הליכוד: האחת מוסרית והשנייה מהותית.

המוסרית - אם בליכוד יודעים להעביר את תקציב 2021 באופן מיידי במידה שהרוטציה נדחית, מדוע הם מתעקשים שלא ניתן לעשות את זה בהתאם להסכם הקואליציוני המקורי?

והמהותית - תרגום הפשרה מצד גנץ היא כזאת: במקום שלא תיכנס לתפקידך כראש ממשלה בנובמבר 2021, לא תיכנס אליו במאי 2022. מבחינתו, כל מהלך שישמר את התרגיל הפוליטי שנתניהו עשה לו כדי לא לכבד את ההסכם, הוא התקפלות מפוארת.

בשאלה מה עדיף לגנץ - הרפתקה פוליטית עכשיו ומצב טוב שבזכותו תקום אחרי הבחירות ממשלה בלי נתניהו לבין אותה הרפתקה בעוד כמה חודשים אבל במועד שעדיף לנתניהו - הוא כנראה מעדיף את האפשרות הראשונה.

באופן פרדוקסלי, מקור הכוח של גנץ בא דווקא מהמקום שבו אין לו מה להפסיד. במשוואה הזאת, נתניהו מסוכן הרבה יותר.

אחרי הכול צריך לזכור: שישה ימים במילון המונחים של נתניהו זה הרבה מאוד זמן (הכנסת תתפזר אוטומטית ביום 23 בדיצמבר אם לא יאושר תקציב 2020). הוא עצמו עוד לא ממש נדרש למשבר עם גנץ ועסוק בעיקר בתקיעת היתדות לקמפיין הפוליטי שלו, שדי ברור שיצטרך להשיק מתישהו בזמן הקרוב (הסכמי השלום והחיסונים יהיו חלק מרכזי בו).

ימים ספורים נותרו ובמרכזם עומדים שני אישים לא צפויים. גנץ הלא פוליטיקאי, ונתניהו שנותר אֵנִיגְמָטִי משום ששיקוליו הם לא רק פוליטיים. כך שבערבוביה הזאת - הכול יכול לקרות.