גם לגנץ לא אכפת הבעיות של ישראל
כל יום שעובר גנץ נסוג צעד אחורה מול נתניהו והוא מתקדם ליעדו העיקרי – רמיסת הרוטציה והמשך שלטונו. עד כה התעכבו כמה פעמים הצבעה על פיזור הכנסת.
נתניהו השתמש בטקטיקת מו"מ כדי למרוח את הזמן ולדחות פעמים רבות את הצעה לפיזור הכנסת. אחרי כמו סבבים של מו"מ בין נתניהו ובני גנץ, כנראה נתניהו הצליח למצוא פשרה שתגרום לגנץ להרהר בה. בני גנץ הסכים שחברו של נתניהו חיים רמון יגבש פשרה בין הצדדים שמשעותה הסכם חדש בין השניים. אך הפשרה של חיים רמון רובה ככולה כניעה לגנץ והישג לנתניהו.
הפרשנים מאמינים שהסכם הפשרה של חיים רמון לפתרון המשבר הקואליציוני בין בנימין נתניהו, ליו"ר כחול לבן, בני גנץ, היא בעצם כתב כניעה. על פי כתב הכניעה הזה, ירוקנו מתוכן הסמכויות של שר המשפטים, אבי ניסנקורן, בתמורה לקיום לכאורה של הרוטציה.
למעשה הציע רמון לגנץ מתכון להתבטלות עצמית. מתכון, שמשרת את תאוות הנקם של רמון — לנקום בפרקליטות ובבתי המשפט — אבל לא את האינטרסים של גנץ, מפלגתו ובוחריו. לגנץ אסור היה להסכים על כך. עליו לזכור שהוא נבחר ציבור, האמור לייצג את רצון בוחריו. כשנתניהו מכופף את גנץ, הוא משפיל מאות אלפי אנשים שבחרו בו.
על פי כתב הכניעה, יובאו לממשלה חמישה שמות של מועמדים לתפקיד הפרקליט, במקום שתובא לאישורה רק מועמד פרקליט מחוז חיפה, עמית איסמן, שוועדת האיתור המליצה עליו; סעיף נוסף של הכניעה הוא, תוקם ועדה משותפת למינוי היועץ המשפטי לממשלה, במקום ועדת האיתור; בסעיף נוסף, יתוקן החוק של הוועדה לבחירת שופטים, כך שיידרש רוב של שמונה חברים למינוי שופט לבית המשפט העליון, במקום שבעה. באופן זה תהיה זכות וטו לחברות הוועדה מהליכוד, השרה מירי רגב וחברת הכנסת אסנת מארק. בנוסף, כל מחלוקת בוועדת השרים לחקיקה תובא להכרעת נתניהו וגנץ.
הסכמתו של בני גנץ לכניעה הזו תוכיח שלא רק הוא בגד במצביעיו וישב עם מואשם מבלפור, אלא הוא בוגד גם בבכירי המפלגה שלו. במקום לתמוך בניסנקורן, שנתפש בליכוד כמי ששם מקלות בגלגלי ההימלטות של נתניהו מדין, גנץ מסכים להקריבו למען האשליה, שהרוטציה תתקיים במועדה על ידי תיקון לחוק, המבטל את היציאה האוטומטית לבחירות, אם התקציב לא יעבור.
מדובר בהוכחה נוספת לכך, שלמשבר הקואליציוני אין קשר ממשי לצרכים או לבעיות האמיתיות של ישראל. לא לקורונה, לא לתקציב, ולא למשבר הכלכלי. הנושא היחיד שעל הפרק הוא ביצור שלטון נתניהו והימלטותו מאימת הדין. בין שהפשרה תתקבל ובין שתידחה, עצם העובדה שבזה מתעסקים נתניהו, גנץ ורמון בשעות קריטיות אלה היא מוכיחה שאפילו לגנץ לא איכפת מה מצבה הכלכלי של ישראל.
