הסצנה האחרונה במשחק של הנאשם בפלילים
מה עוד ניתן היה לעשות כדי לגרום לבנימין נתניהו להבין שלא יוכל למשוך את המשחק המביש שניסה לשחק, עם כללים חדשים שהמציא, ועל פיהם הוא אינו מחויב להסכם קואליציוני שחתם עם יו"ר כחול לבן בני גנץ רק לפני כשבעה חודשים?
מה עוד ניתן היה לעשות כדי לגרום לבנימין נתניהו להבין שלא יוכל למשוך את המשחק המביש שניסה לשחק, עם כללים חדשים שהמציא, ועל פיהם הוא אינו מחויב להסכם קואליציוני שחתם עם יו"ר כחול לבן בני גנץ רק לפני כשבעה חודשים?
על פי כללי נתניהו החדשים, תקציב דו-שנתי לשנים 2020 ו-2021, אשר היה אמור לעבור באוגוסט השנה, אינו אלא כלי משחק בידיו כדי שתהיה לו נקודת יציאה ללכת לבחירות במועד נוח לו, ואינו כלי לניהול תקין של משרדי הממשלה והמשק כמו גם להעברת תקציבים לאלפי עמותות רווחה.
על פי כללי נתניהו החדשים, הרוטציה שנקבעה בחוק עם מנגנון תקדימי של ראש ממשלה חליפי, אינה אלא אחיזת עיניים שלא עלה בדעתו לקיימה, והראיה לכך היא שכאשר כמעט-כמעט הגיעו להסכמות בתיווכו של חיים רמון מטעם גנץ, דרש נתניהו, על פי עדותו של רמון, להמשיך לכהן בראשות הממשלה לעוד חצי שנה לפחות. ועל פי כללי נתניהו החדשים, את כל האשם מפילים על כחול לבן.
אבל כל זה עכשיו הפך לעבר. כללי נתניהו החדשים, הזחיחות, הצפצוף הארוך שלו על הכל ועל האזרחים, להקת המעודדים שלו בתוך הליכוד הקוראים בהתלהבות את דפי המסרים המופצים להם, ולא פחות מזה, חולשתו המביכה של גנץ, החסר שמץ של יכולות פוליטיות, הביאו את הכול עד הלום.
פרישתו של גדעון סער מהליכוד, והכרזתו כי יתמודד על ראשות הממשלה וכי לא יישב בממשלה תחת נתניהו, מציבות בפני נתניהו אתגרים אחרים. נתניהו, נתקל לראשונה אחרי שנים רבות מאוד בגדעון סער, שבימים לא מאוד רחוקים שימש כאיש סודו, כמזכיר הממשלה שלו, כיו"ר הקואליציה, ורכש לעצמו מיומנויות רבות.
התרגיל שרקח סער בהצבעה על דחיית חוק התקציב, יש להניח שבתיאום עם ח"כ אסף זמיר מכחול לבן, הפתיע את נתניהו שהגיע במיוחד למליאה להצביע, מאחר שחשב שיש לו רוב. תרגילים דומים נהגנו לערוך בליכוד כשהיו באופוזיציה לפני שנים. לנתניהו מעולם לא קמה אופוזיציה אמיתית. סער הוא אופוזיציה משמעותית ומתוחכמת.
המפה הפוליטית משתנה. בציבור הישראלי יש רוב ברור לימין. ימין, אין משמעו הליכוד בהכרח. לראשונה בישראל, חלקים בימין מתייצבים במחנה "רק לא ביבי". הראשון היה אביגדור ליברמן. מצטרף אליו סער, יועז הנדל, צבי האוזר, זאב אלקין ושרן השכל. זה מה שצריך להדיר שינה מעיניו של נתניהו. במו ידיו שריסקו את הממלכתיות, ששיסו, שפילגו, יצר נתניהו את הפיצול בימין, בתוך הליכוד, בציבור הישראלי. כל מי שלא אומר "הן", הוא שמאלן, סמולן, או בוגד.
למרות הסכמי הנרמול, למרות החיסונים, הבחירות שבפתח כבר ייראו אחרת לגמרי ממה שתיכנן נתניהו. המושכות כבר לא ממש בידיו.