המיאוס מהפוליטיקאים
https://parstoday.ir/he/news/palestine-i51646-המיאוס_מהפוליטיקאים
כדי להבין את הכאוס שמתרחש בישראל ולא ברור אם יבוא לידי סיום בבחירות הקרובות, צריך לחזור לאפריל 2019. מערכת הבחירות שסימנה יותר מכל את המיאוס מהפוליטיקאים, את הרצון להיפטר מהם ואת המרוץ אחר הכוכבים הנולדים.
(last modified 2021-01-07T06:20:18+00:00 )
ינוא 07, 2021 06:19 UTC
  • המיאוס מהפוליטיקאים

כדי להבין את הכאוס שמתרחש בישראל ולא ברור אם יבוא לידי סיום בבחירות הקרובות, צריך לחזור לאפריל 2019. מערכת הבחירות שסימנה יותר מכל את המיאוס מהפוליטיקאים, את הרצון להיפטר מהם ואת המרוץ אחר הכוכבים הנולדים.

כדי להבין את הכאוס שמתרחש בישראל ולא ברור אם יבוא לידי סיום בבחירות הקרובות, צריך לחזור לאפריל 2019. מערכת הבחירות שסימנה יותר מכל את המיאוס מהפוליטיקאים, את הרצון להיפטר מהם ואת המרוץ אחר הכוכבים הנולדים. מפלגת העבודה נפרדה אז מיצחק (בוז'י) הרצוג; נפתלי בנט הקים את הימין החדש והביא את אלונה ברקת כשחקנית חיזוק, שקיבלה העדפה על פני חברים אחרים ברשימה; בני גנץ ויאיר לפיד הכריזו בכל שיחה שקיימו שלרשימות שלהם לא יצורפו פוליטיקאים ולא חברי כנסת לשעבר. אפילו עם פוליטיקאית בעלת רקורד מרשים ויכולות מוכחות כמו ציפי לבני הם לא רצו לייצר חיבור, והיא פרשה. זו הייתה השנה שבה מועמדים לכנסת נבחרו באמצעות חיפוש בגוגל. "דרוזיות מצליחות", למשל, כפי שהעידה ח"כ ע'דיר כאמל מריח על הדרך שבה הגיעו אליה מכחול לבן.

ב-2021 מסתמן שינוי. אחרי משבר שלטוני מתמשך, בסוף שבוע שבו התפרקה כמעט לחלוטין כחול לבן, ומכל עבר זורמות מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה בשום תרחיש, נראה שהמערכה הקרובה מסמנת דווקא את שובם של הפוליטיקאים. את ההבנה שפוליטיקה היא מקצוע.

הדוגמאות בולטות: החיבור של גדעון סער עם זאב אלקין ויפעת שאשא ביטון, החיבור של בנט ובצלאל סמוטריץ', החיזורים אחרי לבני והעובדה שרון חולדאי נלחם לצרף את אבי ניסנקורן, פוליטיקאי מכהן ולא כוכב חיצוני.

המערכה האחרונה שהתנהלה בין הליכוד לכחול לבן היא עדות טרייה ומטלטלת לחשיבות שיש בהבנה הפוליטית ובמיומנויות הנדרשות.  גנץ הוא במקרה הטוב לא פוליטיקאי, ובמקרה הרע פוליטיקאי לא קונבנציונלי במובן הרע של המילה. כשהוא ונתניהו היו מדברים ביניהם, מעידים מי שמכירים את השניים, זה בערך כמו שיחה שבה אחד מדבר סינית והשני ספרדית. כדי להמחיש זאת, פוליטיקאי בכיר אמר ש"אם הרצוג היה מקבל את הקלפים של גנץ, הוא היה מקים ממשלה". גם העובדה שגנץ לא זיהה את הבעיה המרכזית ברשימתו: יועז הנדל וצביקה האוזר, שאפשר היה להחליף אותם בחברי כנסת אחרים בסיבוב השני, היא עוד דוגמה לחולשה שמקורה בחוסר ניסיון.

לנתניהו היה בעבר את אלקין והיום יש לו את יריב לוין, ללפיד היה את עפר שלח, לליברמן יש את עודד פורר, ללבני היה את יואל חסון. לגנץ לא היה כזה. אופרטור שהוא פוליטיקאי וגם משפיע. לכן ספק רב, היום ביחס ליכולת  של הפוליטיקאים, לפתור את המשבר השלטוני והחוקתי שישראל התגלגלה אליו, לאור הסלידה והמיאוס השוררת בקרב הציבור.