הדילמה הכרונית

זו דילמה קבועה ולא פשוטה, איך מבקרים את היחסים בין ממשלת ישראל לבין הגוש החרדי בלי לגלוש להכללות, לנאצות, לגזענות. זו דילמה שניצבת בפני כל שותף לשיח הציבורי גם בנושאים נוספים. כך, למשל, ביקורת על ישראל היא בוודאי עניין לגיטימי.

החרדים נמצאים עכשיו במוקד, כך שהדיון במשבר צריך להיות על סמך עובדות. הן חמורות, מדאיגות ומטרידות. הם פחות מ-13% מהאוכלוסייה, אבל כ-40% מהנדבקים בקורונה. וכאשר יש ניסיון לגרום לכך שהם יצילו את נפשותיהם שלהם, וכך יפחיתו גם הדבקה המונית של אחרים – הישראלים עדים לתגובות אלימות.

החרדים הספרדים לא בעסק. הם מצייתים. נותרו החרדים האשכנזים. לא ברור אם מדובר בקומץ. הרי ישיבת פוניבז' היא מוסד מכובד, ההרווארד של עולם הישיבות. והרב חיים קנייבסקי הוא לא מנהיג של זרם שולי. כך שספק אם אפשר לחזור ולדקלם את ההבל שמדובר בקומץ. כך או כך, גל האלימות ששוטף את ישראל הוא רק קצה הקרחון למערכת יחסים מעוותת שנמשכת כבר יותר מדי שנים.

השינוי הגדול התחולל עם עליית הליכוד לשלטון, ב-1977, כאשר שר המלחמה דאז עזר ויצמן הבהיר את ההסכם הקואליציוני: "לא תהיינה הגבלות למספר הישיבות ולמספר התלמידים שיוכלו ללמוד בישיבה".

בין לבין היו ניסיונות חוזרים ונשנים להגיע להסדר, גם באמצעות "חוק טל". שום דבר לא עזר. המספרים הלכו ועלו, מ-2.4% מבני מחזור הגיוס ב-1974 ל-16% ב-2010. ב-2017 עמד מספר מקבלי הפטור על 11,700. והיד עוד נטויה.

זה עוד לא הכל. משום שכך, למשל, סכום הקצבאות לאברכים הוכפל, מ-673 מיליון שקל ב-2014 ל-1.3 מיליארד שקל ב-2018. במערכת החינוך המצב גרוע יותר, משום שרוב התלמידים החרדים לא זוכים בלימודי ליבה, אבל בכל מיני קומבינציות המוסדות החרדיים ממשיכים לקבל תקציבי ממשלה. מדובר בנזק ארוך טווח.

"ילדים שמקבלים השכלה של עולם שלישי יוכלו לתחזק רק משק של עולם שלישי" – כתבו פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי במסמך שהכינו מטעם מוסד שורש לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה. בן-דוד הוסיף ש"המחיר ארוך הטווח סופני, להם ולנו".

כך שלמרות שהדבר נאמר הרבה מאוד פעמים, צריך לומר זאת שוב: ללא שינוי במערכת היחסים בין הממשלה למגזר החרדי –ישראל צועדת לקריסה. האלימות הנוכחית, אף שהיא תופסת כותרות, היא רק חלק קטן מהסיפור. התלות, ההקצבות, ההשתמטות, החינוך – הם הבעיה. אין שום צורך לנפץ את עולם הישיבות, ואין שום צורך לגייס בכפייה תלמידי ישיבה. אבל יש צורך דחוף להפסקת הכניעה של הרוב החילוני למנהיגי הגוש החרדי, ולא רק בתחום ההקצבות.