שקיפות במחשכים!
תן לנתניהו להסתער על משימה נקודתית, ואין לו מתחרים. למשל, קמפיין בחירות. למשל, שכנוע של יריב פוליטי להאמין להבטחותיו, נדנוד אינסופי למנכ"ל פייזר לחסן את אזרחיו, כל מה שקורה לטווח קצר ומוגדר. כך הוא מקים לעצמו בלוקים פוליטיים, מאחד ומפריד מפלגות ויריבים, מסתער על משימות מזדמנות ומפעיל עליהן את כל כובד משקלו. וזה עובד לו.
תן לנתניהו להסתער על משימה נקודתית, ואין לו מתחרים. למשל, קמפיין בחירות. למשל, שכנוע של יריב פוליטי להאמין להבטחותיו, נדנוד אינסופי למנכ"ל פייזר לחסן את אזרחיו, כל מה שקורה לטווח קצר ומוגדר. כך הוא מקים לעצמו בלוקים פוליטיים, מאחד ומפריד מפלגות ויריבים, מסתער על משימות מזדמנות ומפעיל עליהן את כל כובד משקלו. וזה עובד לו.
בכל מה שקשור לניהול, חשיבה לטווח ארוך או תכנון אסטרטגי, נתניהו הוא הגרוע במנהיגי ישראל. ההתייחסות לתוכנית הגרעין של איראן והטיפול במשבר הקורונה מתאפיינים בדיוק באותה פתולוגיה של ניהול כושל. בשני המקרים, היו הצלחות נקודתיות.
בשני האירועים הללו, השורה התחתונה מאכזבת מאוד: האיראנים הכי קרובים אי-פעם לגרעין, הכי קרובים אי-פעם לגדר הישראלית, הכי מתבססים אי-פעם סביב ישראל ולא סופרים את האמריקנים. למרות מבצע החיסונים חסר התקדים, ישראל מנהלת את משבר הקורונה בשלומיאליות מדהימה, מספרי המתים, המאומתים, ימי הסגר והנזקים למיניהם ממקמים אותנו במחצית התחתונה של הטבלה, כשעל פי נתוני הפתיחה היינו אמורים לזהור בצמרתה.
נתניהו הוא האבטיפוס המובהק של ניהול כאוטי, ריכוזי, נעדר ניתוח שיטתי כלשהו ורווי אינטרסים זרים. אם נוסיף לזה את הסיטואציה האישית שהופכת אותו לבן ערובה של גורמים פוליטיים, נקבל את מה שקיבלנו.
השיטה של נתניהו פשוטה: הוא מפזר את מקורביו בעמדות מפתח ומנהל באמצעותם את הממשלה, תוך עקיפה שיטתית של הגורמים המקצועיים. על ראש המל"ל מאיר בן שבת כבר נאמר ונכתב הכל, אבל דומה שזה לא מספיק. גם הפעם הוא מוביל את הפרטאץ' שבמסגרתו נוחתים מטוסים עלומים באישון ליל, מעמיסים אלפי חיסונים וממריאים ליעדים חסויים. בלי עדכון ושיתוף של משרד החוץ, משרד הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה, משרדי הכלכלה והאוצר.
בשורה התחתונה: העבודה על חלוקת החיסונים הייתה אירוע מביך, לא מתואם, לא מקצועי, שלא עבר את עבודת המטה הנדרשת. שוב ושוב נדהמו בכירי מערכת הביטחון ומשרד החוץ לגלות בדיעבד את המטוסים שנחתו ואת אלפי החיסונים שחולקו. שום דבר לא באמת אושר, שום דבר לא באמת עבר את הייעוץ המשפטי, תקציבים הוקצו בחשיכה, מגעים נוהלו בחשאי. כנהוג בדיקטטורות החשוכות ביותר.
ב"ישראל היום", השתרבבה שורה אחת, בהיסח הדעת, שמאשרת את הפרסומים שלפיהם בין ישראל ופייזר נכרתה אמנה חשאית, כולל בלעדיות, שהפכה את הישראלים למעבדת הניסויים של ענקית התרופות. הנה השורה: "עוד הוחלט שישראל תמסור רק חיסונים שרכשה מחברת מודרנה. מדובר בכמות קטנה יחסית של רבע מיליון מנות, שממילא לא הייתה כוונה לחלקן בישראל, שכן שימוש בהן היה משבש את איסוף המידע שמבצעת חברת פייזר בישראל על יעילות חיסוניה שלה".
כן, זה נכון. הישראלים הפיילוט של פייזר. בנסיבות של מגיפה מתפשטת, מיליוני נדבקים ומאות אלפי מתים, כשחיסון מקבל אישור חירום של ה־FDA אפשר ללכת על דיל כזה. הבעיה: שקיפות. גם זה, כמו כל שאר הדברים, קורה במחשכים.
