מזיגת קפה לא תפצה על העוול

בנימין נתניהו כל כך התהדר בכינוי "אבו יאיר" שהדביקו לו ערבים מבודדים עד שהחל לאמץ את מנהגי הבדואים בנגב. בתוך מאהל קלאסי של שבט תראבין, כשסביבו תושבים שנכחו לרגל הביקור הממלכתי של ראש ממשלה,

בנימין נתניהו כל כך התהדר בכינוי "אבו יאיר" שהדביקו לו ערבים מבודדים עד שהחל לאמץ את מנהגי הבדואים בנגב. בתוך מאהל קלאסי של שבט תראבין, כשסביבו תושבים שנכחו לרגל הביקור הממלכתי של ראש ממשלה, נתניהו לא הסתפק בישיבה מזרחית על השטיח אלא גם מזג קפה מר למארחים עצמם, מנהג המסמל את עומק קבלת הפנים. למעשה, הוא רצה להעביר להם את התחושה שהוא נמצא בביתו.

ביקורים של נציגי השלטון הישראלי אצל עסקנים פוליטיים ומנהיגים מקומיים ביישובים הערביים היו דבר שבשגרה בעיקר עד סוף שנות ה-70.

יש סיפור מפורסם על ביקור של שמעון פרס בכפר ג'וליס, לשם הגיע מביקור בנהריה. כשנשאל מדוע לא העניק תקציבים לג'וליס כפי שהעניק לנהריה במסגרת הביקור המשולב, השיב שבנהריה חיפשו תקציבים, ואילו בג'וליס חיפשו כבוד ואת זה הם קיבלו. מבחינת שלטונות ישראל, שיטת הביקורים הייתה תחליף מצוין להענקת זכויות למארחים שחיפשו כבוד.

אך במרוצת השנים הערבים צעדו צעד ענק. מה שנחשב בשנות ה-50 או ה-60 כסמל ליוקרה וכבוד, איבד את מעמדו היום. למרות זאת, נתניהו - ורבים מהשלטון הישראלי - עדיין מאמינים ששיטת השליטה על הציבור הערבי באמצעות העצמת מנהיגות מקומית קבועה (להבדיל מכזו הנבחרת ומתחלפת כל כמה שנים) עדיין עובדת.

אלא שהם טועים, וכפועל יוצא מזיקים למרקם היחסים בינם לבין שאר היחידים בחברה. הזמנים השתנו. הציבור שברובו הורכב מפלאחים עובדי אדמות וחוטבי עצים כבר לא כזה כיום. אלה שראו בביקורי נציגי השלטון ביישובים כתחליף לזכויות, פסו מהעולם. במקומם צמח דור משכיל המבין היטב את המשוואה. הוא רוצה את הזכויות שמהן נהנה אזרח יהודי - החל מתקציבים וכלה בביטחון אישי. ביקורי שרים בישובים והעצמת מנהיגות מקומית לעולם לא יכולים להיות תחליף לזכויות.

מי שחושב שישיבה על שטיח במאהל בדואי ומזיגת קפה למארחים תהפוך את נתניהו בן לילה לבן בית יתבדה מהר מאוד. אימוץ השם "אבו יאיר" וביקורים לא ימחלו לממשלתו על ההזנחה רבת השנים שממנה סובלת החברה הערבית, על חוק הלאום, על חוק קמיניץ, על האירוע הקטלני באום אל-חיראן, על הערבים נוהרים או על מיצוב הדימוי שלהם כתומכי "טרור".

יש כאלה הרואים בישיבה המזרחית על השטיח ניסיון לעשות עליהם סיבוב כשלנגד עיניהם נמשכת הריסות הבתים בפזורה הבדואית והאלימות ממשיכה לגבות קורבנות. עבורם, ביקור כזה מבטא התנשאות וזלזול. הציבור הערבי אינו טיפש. הוא מבין היטב שנתניהו לא באמת מעוניין להיות בן בית אצלו. הוא רק רוצה את הקול שלו.