איפה ואיפה ולית דין ואין דיין

פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן והוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הפלסטינים הכבושים אינם חלק מישראל, לכן הוא חתם בעבר על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אריאל. בעקבות זאת נשענו ארגון "אם תרצו" ושר החינוך יואב גלנט על "החוק למניעת פגיעה בישראל באמצעות חרם" כדי לעכב ולמנוע מפרופ' גולדרייך לקבל את הפרס כמתוכנן.

ועדת הפרס עתרה לבג"ץ וגולדרייך הצהיר בבית המשפט כי הוא עומד מאחורי חתימתו על העצומה, אם כי הבהיר שאינו תומך בתנועת הBDS-. למרות זאת קיבל בג"ץ את עמדת השר והיועמ"ש שלפיה יש מקום לבחון אם ניתן לערב שיקולים שאינם מקצועיים במקרה זה נוכח קיומו של חוק החרם.

בכל הקשור לתנועת החרם, לחוק החרם ולמדיניות האיחוד האירופי, חשוב להדגיש את העובדה שפרופ' גולדרייך דייק בתשובתו לבית המשפט בהבחנה שהוא עושה בין תנועת החרם לבין מדיניות ההבדלה האירופית.

העולם כולו מפריד בין ישראל לבין השטחים הפלסטינים הכבושים, ולא מתייחס אליהם כאל חלק ממנה. גם האיחוד האירופי מבדיל בין ישראל לבין השטחים: הוא החליט לסמן מוצרים מההתנחלויות והכניס סעיף גיאוגרפי בהסכמי שיתוף הפעולה בינינו שמבהיר שהשטחים הכבושים אינם חלק ממנו. גם רשויות המכס של ארה"ב מבדילות בין תוצרת מישראל ובין תוצרת מהשטחים. כך גם ממשלת סין, שדרשה שאזרחיה העובדים בישראל לא יועסקו מעבר לקו הירוק.

לא פחות חשוב: גם ממשלותיו הרבות של בנימין נתניהו בעשור האחרון קיבלו על עצמן את ההבחנה הזו, וחתמו על עשרות הסכמים הכוללים את הסעיף הגיאוגרפי המבדיל בין ישראל לבין השטחים הכבושים.

ויותר מזה: גם החוק בישראל מבחין בהבדלה הזאת. בגדה הריבון הוא אלוף פיקוד מרכז, והחקיקה הישראלית אינה חלה באופן אוטומטי על התושבים באזור זה. לא לחינם מתלוננים המתנחלים שדיני התכנון והבנייה, הבריאות, החינוך והסביבה של ישראל לא חלים עליהם באותו אופן.

במקביל עושה ממשלת ישראל מאמצים נרחבים לטשטש את הקו הירוק ולחזק את התפיסה והמציאות שבמסגרתם השטחים הינם חלק מישראל. ממשלות נתניהו מקדמות תהליך עמום של סיפוח זוחל הכולל שינויים בשטח ושינויי חקיקה.

כלומר, הפעולות לטשטוש הקו הירוק שמבצעת הממשלה הישראלית– בתמיכה ועידוד ארגוני ימין ומתנחלים אחרים דוגמת "אם תרצו" – הם אלה שהולכים יד ביד עם תנועת ה-BDS. הרי זה מה שרוב חבריה מדגישים - שאין הבדל בין ישראל לבין פעולותיה בשטחים, שהקו הירוק אינו רלבנטי, ושיש להחרים את ישראל ואת השטחים הכבושים על ידה כאחד.