השר ל"ביטחון" ביבי
מובן מאיליו כי המטרה של המשטרה, כול משטרהף היא לשפר את יכולתה לפעול כנגד הפשיעה. כך נהגו שרים ל"ביטחון פנים" בדרך כלל, אבל נדמה שלא כך אצל השר הנוכחי אמיר אוחנה.
העילה למינויו מוכרת וידועה: הוא שלוחו של בנימין נתניהו למציאת פגמים בסאגה הפלילית נגד בנימין נתניהו ולמניעת חקירות נוספות כמו תיק הצוללות. למעט ידיעות יח"צ פה ושם. לא ניכר שהוא עוסק באמת במשהו שיכול להשביח את פעולת המשטרה כדי להתמודד עם גלי הפשיעה. לפעמים נדמה שאפילו להיפך - הוא עושה הכול כדי לשמוט את הקרקע מתחת לרגליה.
המשטרה עומדת תמיד בסוף התור כדי לקבל תקציבים שיאפשרו לה להגדיל את מספר השוטרים ולשפר את הציוד העומד לרשותה. חלוקת התקציב בין משרדי הממשלה לא נעשית לפי בחינת הצרכים האמיתיים, אלא לפי גובה הצרחות של השרים.
יש גם – בעיקר בממשלת נתניהו - מועדפים קואליציוניים שזוכים לכספי עתק שמפוזרים בקרב אוכלוסייה שאינה תורמת לישראל וכלכלתה. בתקופת משבר הקורונה הוזרמו לאוכלוסייה החרדית מיליארדי שקלים בדרכים ישירות ועקיפות, בהגדרות המתאימות לה כמו משפחות מרובות ילדים. האוצר אפילו העביר מיליוני שקלים לתלמידי הישיבות שלא משרתים.
השוטרים, שנאלצו באותה תקופה למתוח את כוח האדם שלהם עד קצה גבול היכולת, בשל הצורך לפקח על הסגרים שהממשלה הטילה, לא קיבלו אגורה אחת נוספת. קולו של השר הממונה עליהם לא נשמע באופן פומבי ולו גם פעם אחת בדרישה לתוספת תקציב כדי לגייס שוטרים נוספים.
בלשון עדינה אפשר לטעון שאוחנה לא תרם רבות לדימויה של המשטרה. כבר כשר משפטים הוא התייצב – עם חברים אחרים מהליכוד - מאחורי נתניהו, שעמד בבית המשפט והאשים את המשטרה בתפירת תיקים נגדו. "החקירות האלה זוהמו ונתפרו מהרגע הראשון. מה הפלא שהן נגמרו בכתב אישום מופרך", אמר ראש הממשלה בסצנה הבלתי נתפסת ההיא, כשאנשי הליכוד מהנהנים בהתלהבות מאחוריו.
אוחנה, שהתמנה זמן מה לאחר מכן לשר הממונה על המשטרה, לא טרח מאז להגן עליה מפני ההאשמה שמדובר בגוף מושחת שזייף חקירה של ראש ממשלה.
אוחנה נראה פחות כשר האחראי למשטרה ויותר כשליח פוליטי של נתניהו ליישור מערכת אכיפת החוק ולביצור מעמדו שלו במרכז הליכוד. לא במקרה הוא דרש בקיץ מהמשטרה להפעיל יד קשה כלפי המפגינים נגד נתניהו ותוך זמן קצר הסתערו עליהם שוטרים עם מכת"זיות וסוסים.
מ"מ מקום המשטרה מוטי כהן האשים בעת פרישתו: "התמודדתי עם ניסיונות להתערב בעבודת המשטרה וההחלטה שלא למנות מפכ"ל קבע לזמן כה ממושך, לא הייתה נטולת שיקולים זרים". כלומר, פוליטיים.
לאוחנה לא נותר זמן לעסוק בזוטי זוטות של בניית כוחה של המשטרה וחיזוק תדמיתה, ולכן זה לא מקרי שהעולם התחתון התעורר לחיים וחזר לבצע חיסולי חשבונות רועמים במרכזי הערים. גם שם הבחינו שהמשטרה נחלשה ושאולי היא צריכה שר ל"ביטחון פנים".
