טירוף מערכות מסוכן
קשה היה לדמיין החלטה מופקרת וחסרת אחריות של ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, יותר ממינויו של אביגדור ליברמן לשר ה"ביטחון" .
בפעם השנייה מאז הבחירות נדרש נתניהו לבחור בין המחנה הציוני לימין הקיצוני — ושוב בחר לשבור ימינה ולהקים קואליציה אידיאולוגית, גזענית, החותרת להעמקת הכיבוש והרחבת ההתנחלויות בשטחים הכבושים, ולדיכוי הערבים וערעור שרידי הדמוקרטיה ושלטון החוק.
מנהיג ישראל ביתנו מציג כבר שנים רבות עמדה גזענית, שרואה באזרחים הערבים מטרד ובנציגיהם בכנסת בוגדים. הוא מטיף למדיניות "ביטחון" תוקפנית, לכיבוש עזה והפלת שלטון תנועת חמאס, ולמיטוט כלכלי של הרשות הפלסטינית, שלדעתו מסיתה, אחראית ודוחפת לפיגועים נגד ישראלים. בשבועות האחרונים הוביל את המאבק הפוליטי למען אלאור אזריה, החייל שהוציא להורג מפגע פלסטיני גוסס באל-ח'ליל, וקרא לשחררו מהמעצר ולא להאשימו בהריגה.
בתפקידו הקודם כשר החוץ עשה ליברמן רק מעט, אבל יכולתו לגרום נזק לישראל היתה מצומצמת. עכשיו תיפול לידיו האחריות לצבא הישראלי ולמנגנון הכיבוש הישראלי בשטחים, וכאן יוכל לחולל משברים ולסכן את האינטרס כמעט ללא גבול: לחתום על תוכניות בנייה נרחבות בהתנחלויות, להפסיק את התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית, לחתור לעימות עם חמאס בעזה, להחריף את הסגר ולמנוע העסקת פלסטינים בישראל, ולעודד הפרות של דיני המלחמה.
הגיבוי של ליברמן ל"חייל היורה" אזריה ותמיכתו בסגירת התיק נגד החייל שהרג נער פלסטיני שידה אבנים על מכוניתו ונמלט, מאותתים לחיילים ולשוטרים ישראליים, שהדרג המדיני מצפה מהם לירות תחילה ולשאול שאלות אחר כך; שהוצאה להורג של פצוע אנוש, או של נער במנוסה, היא התנהגות הראויה לעידוד ותמיכה ולא לחקירה ומשפט. קריאתו להכריז על מצב חירום בישראל "כמו בצרפת אחרי הפיגוע בפריז" מעוררת דאגה מיוחדת: ליברמן מעדיף להשעות את חופש הביטוי לטובת חופש הירייה.
רק לפני חודש תיאר נתניהו (בשם "הליכוד") את ליברמן כחובבן ועצלן, "פוליטיקאי קטן וקשקשן" שאינו מתאים אפילו לשמש פרשן צבאי. עכשיו מפקיד נתניהו את מערכת הביטחון בידי האיש "שהכדור היחיד ששרק ליד אוזנו היה כדור טניס". ברגע האמת הראה ראש הממשלה הישראלי שהוא מוכן לגרור את ישראל להרפתקנות ביטחונית הרת־אסון, להסרת כבלים מוסריים ולעידוד הגזענות הבוטה, רק בשביל לשמור על שלטונו. את המחיר היקר ישלמו האזרחים ושכניהם הפלסטינים.
