ביבי לא צריך ועדת חקירה ממלכתית.?!
קיימות שתי גישות בתחום של חקירת תאונות וכשלים מכל סוג שהוא. גישה אחת מתמקדת במציאת אשמים. גישה שנייה עוסקת במניעת הישנותה של התאונה. הגישה האחת תכליתה למצוא את האשם. האם זה מה שחשוב? האם זה מה שימנע תאונה דומה בעתיד? כל אדם אשר יעצור לרגע של מחשבה ושיקול דעת יסכים שאין זה כך.
מכאן המסקנה שמי שדוגל בגישה זו מייחס חשיבות משנית לחקירת גורמי התאונה ונסיבותיה, במטרה לתקן את הטעון תיקון. עיקר רצונו הוא להביא את האחראים אל ספסל הנאשמים, כאילו הבאתם לדין יש לה תרומה למניעת התאונה הבאה. כך כתב רון בריימן והוסיף כי גישה זו היא הרווחת בקרב הרוב המכריע שבין אנשי התקשורת. חלקם הגדול קבע כבר מי האשמים, ואף סימן אותם כדי להקל על ועדת החקירה להגיע אליהם. הרוב כלל אינו טורח להסתיר את תוצאותיה המבוקשות של החקירה. המטרה סומנה, ויש רק לבחור את הוועדה שתספק את הסחורה. אבל - לדעתו - מה שיש הוא אסון גדול ועיתונאים קטנים. לשווא הם ינסו לטעון ולהתיימר כאילו הם "כלב השמירה של הדמוקרטיה", בשעה שהם - הרוב - פועלים כעדר צמא-דם הנוהה אחרי המשכוכית. הגישה האחרת, גישתו של המיעוט החושב מצפה לחקירה חשובה, עניינית, מקצועית, כזו שכלל לא תחפש אשמים אלא תלמד ותנתח את הגורמים לאסון ותמליץ על דרכי פעולה למניעת אסון נוסף. אז נדרשת חקירה רצינית ויישום הלקחים, ולא כזו שתנסה לתת טרף לצמאים לדם.
אלא שעם זאת, העתונאי המפורסם דן מרגלית קובע כי ביבי צודק. לא צריך ועדת חקירה ממלכתית. מקימים ועדת חקירה כאשר האשם או האחריות למשגה מהותי נופלת על כתפי רבים וקשה לזהותם בוודאות. לא כן בטרגדיה הנוראה בהר מירון. כאן הכל ברור. בנימין נתניהו, אריה דרעי, אמיר אוחנה ויעקב ליצמן או מישהו אחר בדגל התורה הם האחראים לאסון. הם לחצו והם החליטו והם כופפו את המשטרה...
הם חייבים להתפטר. מחמת התבונה ומחמת המוסר ומחמת ההתנהלות הנדרשת ומחמת הצורך לתקן את האירוע הבא בהר מירון, ואת אלה שהתרחשו בשאננות ולא הסתיימו באסון, ואת אלה שיתנהלו בעתיד בשאננות, וכל זאת מפני שביבי סובל מנבצרות מהותית. הוא אוחז בהגה השלטון, אבל אסור לו לנהוג. חייבים ליטול ממנו את הרישיון. ידיו רועדות על ההגה ועיניו כהו וקהו וקסמו פג.
