המציאות הפוליטית המטורללת

באחרונה, נפתלי בנט נבהל וחזר לחיקו של בנימין נתניהו, ואיילת שקד, בניחוח הבושם ההוא, הציעה להכניס צבא ישראל ל"טיפול" באזרחים הפלסטינים. בפעם האחרונה שצבא ישראל עשה זאת, ביום האדמה ב-1976, נהרגו שישה בני אדם.

חיילים מאומנים לירות, לא לפזר הפגנות. הצלקת הזו צרבה את החברה הפלסטינית לשנים רבות קדימה. ההסכם הקואליציוני שגובש קבע שממשלת השינוי לא תעסוק בבעיה הפלסטינית, אבל אז הבעיה הפלסטינית חזרה לעסוק בישראלים.

מי שלא צריכות לחשוש מחזרה לקלפי הן מפלגות המרכז והשמאל שזכו לשדרוג משמעותי לאחר הבחירות האחרונות. בעיקר, נוצרה שדרת הנהגה שאף שאינה חדשה, היא יכולה להגיע לקבוצות אוכלוסייה שלא הצביעו לה בעבר.

האופן המכני שבו דיבר נפתלי בנט גרם לריחוק רגשי ממנו. לאורך שנים הוא נראה יותר כשחקן המגלם תפקיד של פוליטיקאי. בני גנץ הצליח להחליק על כל קליפת בננה שהושלכה במרחק של קילומטר רבוע מסביבו בחלקה הראשון של ממשלת האחדות עם נתניהו. הוא הצליח למצב את עצמו כמי שבלם את ניסיונו של נתניהו לבצע הפיכה חוקתית.

מפלגת העבודה חזרה לחיים בזכות מרב מיכאלי, שהצליחה לייצר דגם לא אופייני של מנהיגות בפוליטיקה – גם חזקה וגם סימפטית. להיזכר כמה נאלצה שלי יחימוביץ' להיאבק בדימוי האישה הרעה. וכך העבודה, יחד עם מרצ, שנחלצה באופן מרשים מעל אחוז החסימה, מהוות בסיס מוצק לשמאל הפוליטי.

נתניהו, כמו בסרטו של צ'ארלי צ'פלין "הנער", איפשר בפועל לנושא כליו איתמר בן גביר לנפץ את כל השמשות באזור. עכשיו הוא מציע את שירותיו לתקן אותם: הקמת ממשלת חירום "לאומית" או הליכה לבחירות ישירות לראשות הממשלה, שהן מבוא לבחירות כלליות. אם זה לא יצלח, אז ישר לבחירות כלליות.

החיבור של נתניהו ובחירות מעורר תמיד חלחלה בקרב יריביו הפוליטיים. הם חוששים, הוא עומד לשלוף שפן חדש מכובע הקסמים הישן שלו ויכריע אותן. האומנם? הרי שנתיים הוא לא עשה זאת. אז דווקא עכשיו, כשעל גבו הוא נושא רשימת כשלים שמציירת אותו כראש הממשלה רעיל?

נתניהו הצליח לשכנע עד כה את תומכיו שהוא היחיד שמסוגל לשמור על ביטחונה של ישראל. הבערה הסִימוּלְטָנִית בעיר הקודש, בגדה, בעזה ובחברה הפלסטינית, היא יום תבוסה הפוליטית שלו. שלדת המגן שעטה עד כה, של שומר ישראל, נסדקה ומציפה על פני השטח את כל הנזקים האחרים שגרם לישראלים.

גוש המרכז שמאל לא צריך לחשוש מבחירות נוספות, אלא דווקא לחתור אליהן. נתניהו הוא פוליטיקאי פגיע ללא שום מנופים של קמפיין שיהפכו אותו שוב לרלוונטי עבור רבים בציבור הישראלי.