הפרפראזה, הקלישאה וממשלת הפרידה

ממשלת נתניהו נאלצה להסכים על הפסקת אש מול חמאס, אחרי 11 ימי לחימה בעודנה לא הביאה אף הישג מדיני משמעותי לישראל: לא פירוז, לא הפסקת ההתעצמות ולא השבת "הבנים" הביתה. להיפך, חמאס קבע לישראל מתי המלחמה מתחילה, מתי היא מסתיימת, ועל פי הדיווחים - שמוכחשים בצד הישראלי - יצא עם ערובות לגבי שייח ג'ראח ומסגד אל-אקצא. לא מדובר בהצלחה ברמה "הלאומית". ייתכן שגם לא ברמה הפוליטית.

מאז יום חמישי שעבר רווחה התפיסה בקרב חלקים גדולים בציבור המתנגדים לבנימין נתניהו שהוא נחל הצלחה בזירה הפוליטית בכך שהסיר את ממשלת השינוי מסדר היום. סבב הלחימה והעימותים ביישובים הפלסטינים וברחובות הערים המעורבות הובילו את יו"ר ימינה נפתלי בנט לזנוח לפי שעה את חלומו הגדול ולהודיע שהוא מוותר על ראשות הממשלה בגלל ההרכב הסבוך של הקואליציה שהסתמנה.

אלא שלפחות בשעות האחרונות שלפני הפסקת האש נראה היה שעוד מוקדם להספיד רשמית את ממשלת השינוי. ליו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, נותרו כמה ימים לא זוהרים במיוחד – שבהם המנדט להרכבת הממשלה עדיין נמצא בידו. עד כה, תחת הלחימה, התנהלו המגעים על אש נמוכה, אולם החל מיום (שישי) הוא מנער את האבק ויגביר את פעילותו לבחינת החלופות השונות שבידיו, כדי למנוע מעצמו החמצה נוספת להחליף את השלטון.

בימים האחרונים מתמקד לפיד בשתי מטרות. הראשונה: לשכנע את יו"ר תקווה חדשה, גדעון סער, שלא לחבור לנתניהו בשום אופן ובתמורה לשום הצעה. השנייה: תרחיש ה-61, כלומר, קואליציה בשיתוף רע"מ והרשימה המשותפת. האתגר הוא לשכנע את סער וחברי מפלגתו שמדובר בממשלה קצרת מועד שתפקידה רק לעשות ריסטארט למערכת.

האפשרות הנוספת של לפיד היא לנסות להחזיר את נפתלי בנט לתמונה. בהיעדר חלופות אחרות, לפיד ינסה לחדש את הגישוש אצל יו"ר ימינה: האם לאור סיום המלחמה אפשר להניע שוב את המהלך?

ועכשיו לקשיים: גורמים בגוש השינוי מתדרכים שבנט כבר אינו רצוי יותר ולא ישכנעו אותו להגיע. סיבוב הפרסה שעשה – ועל הדרך הביך רבים מהם - גרמה להם לחשב מסלול מחדש. ומשבר האמון שנוצר בינם לבין בנט אינו המכשול היחיד: בכל הערכת מצב עולה השאלה אם בכלל יש לו סיעה להביא איתו? האם ימינה לא מתפוררת לרסיסים בכל פעם שעולה לסדר היום האפשרות להקים ממשלה מול נתניהו?

אם ללפיד אין דרך יצירתית אחרת להרכיב ממשלה, הוא לכל הפחות יצטרך לבחון מאוד ברצינות שוב גם את כוונותיו של בנט, וגם את אלה של חברי סיעתו.

ומה בצד השני של המפה? האם ממשלת ימין פוטנציאלית מונחת כעת על השולחן באופן שלא היה לפני סבב הלחימה? ספק גדול. עד כה טענו בגוש הימין כי אם בנט יסיר מסדר היום את ממשלת השינוי, יהיו שני עריקים שיבואו לממשלת נתניהו. ובכן, עברו שמונה ימים מאז הסרת ממשלת השינוי מסדר היום, ועריקים עדיין אין.

אבל בתוך הפלונטר הפוליטי הרחוק מפתרון יש עוד תרחיש אחד שבכל זאת שווה להתעכב עליו: יצירת גוש מרכזי של גנץ-בנט-סער עם 21 אצבעות שיכפה על נתניהו "ממשלת פרידה". נתניהו יהיה חלק ממנה, מבלי להוביל, ובממשלה הזאת גם יסיים את דרכו תוך זמן קצוב כבדרך הטבע.

בגוש השינוי יש כיום מי שאומרים שזה הרע במיעוטו שמשיג שתי ציפורים במכה אחת: הן הורדת נתניהו מהבמה והן השארתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר מחוץ לממשלה.

ולמרות כל האפשרויות הללו, התסריט הסביר ביותר כרגע הוא, כרגיל, בחירות מספר 5.