הדילמה של הממשלה החדשה

כבר עסקו רבות בקושי הפוליטי של תפקוד הממשלה החדשה של ישראל, שמורכבת ממפלגות כה רבות וסותרות בעמדות האידיאולוגיות שלהן. יאיר לפיד התמודד עם הבעיה הזו בדרך שנראית מתוחכמת.

הוא ערך עם כל אחת מהן הסכם "אישי" בלתי מחייב שבו פורטו כל מאווייהן בתחומים המדיניים, החברתיים והדתיים, ובמקביל עשה הסכם מחייב עם נפתלי בנט שיש לכל אחד מהם זכות וטו על כל החלטה. וכך ידורו יחד מתנחלים עם אנשי שלום עכשיו, שומרי מסורת עם ליברלים ומתנגדי לה"טבים לצד שוחרי זכויותיהם.

יכול להיות שזה יעבוד בתנאי מעבדה, אבל בחיים הפוליטיים האמיתיים זה יהיה קשה הרבה יותר. נכון, עדיין קיים דבק המגע היעיל, שמחבר בין החלקים הלא תואמים האלה, והוא בנימין נתניהו.

הבעיה העיקרית היא כיצד לשווק את הממשלה הזו לציבור. למיתוג שלה כ"ממשלת שינוי" יש תאריך תפוגה. הדרמה של נתניהו המפנה את מקומו בלשכת ראש הממשלה ובנט הנכנס אליה, תתפוגג עד מהרה והציבור יתחיל לשאול "מה השתנה?". רוב הבטחות הממשלה בתחום שיפור חיי האזרחים הן לטווח ארוך. כיצד היא תצליח לתחזק את תדמיתה בטווח הקצר?

בשנת 2009, חזר נתניהו לראשות הממשלה, זה הפך את תקופת שלטונו למעין נשיאות שבה השרים ממלאים תפקיד משני. מזה 11 שנים היה דימויו של הליכוד זהה לעומד בראשו. אף אחד לא דיבר על כך שהמפלגה ניצחה, אלא שנתניהו ניצח.

הממשלה החדשה היא רבת ראשים כמו ההידרה מן המיתולוגיה היוונית. כולם מבינים בתקשורת ויודעים כיצד לבלוט בה. בנט, לפיד, אביגדור ליברמן, גדעון סער, בני גנץ, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ ומנסור עבאס, משתתפים כעת כולם בשירת המקהלה של מי שהחליפו את נתניהו, עם הפזמון: "שחר של יום חדש".

אבל מה יקרה לאחר שהשחר מלא הערפילים יעלה ושמש לוהטת, קופחת ואכזרית תחליף אותו? הנה, "צעדות הדגלים" בעיר הקודש, פינוי מאחזים בלתי חוקיים בשטחים הכבושים, העמדה לגבי הסכם אפשרי של ארה"ב עם איראן ועוד ועוד.

האם ראש הממשלה בנט יעביר דפי מסרים לשריו ואלה ידקלמו אותם בתוכניות הטלוויזיה בפריים טיים? ניתן היה ללעוג למירי רגב, אופיר אקוניס, אמיר אוחנה, מיקי זוהר ואחרים, שהיו דפי מסרים מהלכים על שניים של הבוס שלהם. עם זאת, הקול שיצא מן הבית בבלפור הדהד בכלי התקשורת באופן אחיד וללא חריקות וסטיות.

ראשי המפלגות בממשלה החדשה הם אנשים עצמאים ובעיקר כאלה שפוזלים כל העת לקהלי היעד שלהם. לאחר סיום כהונתה הם יצטרכו להסביר לבוחריהם כיצד קידמו את צורכיהם ועמדותיהם. כמה זמן הם יוכלו לחזור על המנטרה שהם מאפסנים את האגו הפוליטי שלהם למען החלפת נתניהו?

זו לכן לא תהיה "ממשלת בנט" ולא "ממשלת לפיד", אלא ממשלת כל שותפיה. קשה לא מעט יהיה לתחזק אותה מבחינה פוליטית, אבל יהיה קשה עוד יותר לשווק אותה מבחינה תדמיתית.