ישראל כתוקעת סכין טכנולוגיה בגב המערב
פרשת פגסוס נדמה לא תרפה במהירות יד מעל ראשה של ישראל. זוהי פרשה שנוצרה בגלל חברה שגרתית אך תעסיק את כל ישראל.
פרשת פגסוס נדמה לא תרפה במהירות יד מעל ראשה של ישראל. זוהי פרשה שנוצרה בגלל חברה שגרתית אך תעסיק את כל ישראל. אספקת תוכנת ריגול לממשלות שחלקן לא דמוקרטיות פגעה ותפגה בישראל בשתי ממדים. ראשון, חלק לא מעט של המדינות שרכשו את התוכנה הן מדינות אוטוריטריות ולא דמוקרטיות שיש להן יחסים רחבים עם ישראל. בכך ישראל מתגלה כחברה של ממשלות דיקטטוריות.
המימד שני של הפרשה הוא השפעתו על ההסכמים שנחתמו בין מדינות ערביות. חוץ מסעודיה שרכשה כבר לפני כן את התוכנה והסתייעה בה כדי לעקוב אחרי העיתונאי ג'מאל חאשוקצ'י ולבסוף הוא נרצח בקונסוליה של סעודה, הבולטת ביותר בין הרוכשות של התוכנה היא איחוד האמירויות ששמה הופיעה ברשימת התחקיר של ארגון אמנסטי הבילאומי. עוד מדינה שמופיעה שמה ברשימה וזה כבר חתמה על הסכם הנירמול עם ישראל היא מרוקו. לפי הידיעות מרוקו השתמשה בתוכנת ריגול ישראלית כדי לרגל אחרי הסלולרי של נשיא צרפת עמנואל מקרון. מקרים אלה יפגעו בגורל הסכמי אברהים ומקרה מרוקו מזכיר לנו את הממיד השלישי של הפרשה על ישראל.
אולי רק המקרה בין המקרים הקשורים לפרשת פגסוס יוביל לטלטלה ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופה. נדמה שישראל בטכנולוגיה המתקדמת שלו עזרה למדינות דיקטוטוריות בעולם השלישי להיות מסוגלות לרגל אחרי בכירים במדינות "מערב" וזה נחשב בגידה ישראלית לעולם המערבי. אם עד עכשיו מדינות אירופיות ראו בישראל כמפרה של זכויות אדם בשטחים הפלסטינים, מעכשיו יוסיפו לכך גם את התואר "בוגדת".
לפי דיווחים שפורסמו בכלי התקשורת שחשפו את הפרשה, בין המספרים שנכללו ברשימת "פגסוס" היו גם מספרם של מלך מרוקו מוחמד השישי, כמו גם של ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד חרירי ונשיאי עיראק ודרום אפריקה.
אולי בגלל המימד הזה הממשלה עד מהירה של ישראל החליטה ללמוד את הפרשה ברצינות. לפי מה שאמרו שני פקידים ישראלים בכירים לעיתונאי ברק רביד, ממשלת בנט-לפיד הקימה בימים האחרונים צוות מיוחד לטיפול במשבר סביב חברת הסייבר ההתקפי NSO והפרסומים על השימוש בתוכנת "פגסוס" של חברת NSO לצורך ריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואנשי אופוזיציה בכמה מדינות בעולם.
הצוות שכולל נציגים של משרד המלחמה, משרד החוץ, משרד המשפטים, המוסד, אגף המודיעין בצבא הישראלי וגורמים נוספים אמור לבצע בדיקה מול חברת NSO לגבי הטענות שמועלות בפרסומים השונים בתקשורת ולהיערך להתמודד עם ההשלכות הביטחוניות, המדיניות והמשפטיות של הפרשה. ישיבה ראשונה של הצוות התקיימה ביום ראשון בראשות מנכ"ל משרד המלחמה אמיר אשל דיון ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז.
נכון שעד כה המשבר הוא תדמיתי ותקשורתי בלבד אך החשש בישראל הוא שבימים הקרובים המשבר יהפוך למדיני. רמז לכך נשמע הבוקר בנאומה של ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה לינדי קמרון בכנס הסייבר באוניברסיטת תל-אביב. שר המלחמה בני גנץ שדיבר אחריה בכנס אמר כי ישראל "לומדת" את הפרסומים בתקשורת לגבי NSO .
