ההרפתקה הלא משתלמת
להתפתחויות האחרונות בגבול לבנון חשובות מבחינה איזורית ופנים ישראלית ובינלאומית ומאותתות שישראל מתכוונת להתחיל סבב חדש של עימות, עם ציר ההתקוממות.
בימים האחרונים טען שר המלחמה הישראלי בני גנץ כי ישראל מוכנה לתקיפה באיראן. זאת ועוד מטוסי הקרב הישראלים חגו בשמי דרום לבנון, אחרי 15 שנים, הפציצו שטחים לבנוניים וניסו לבחון את המוכנות של תנועת ההתקוממות חיזבאללה. במהלך מתוזמן, תומכי ישראל במערב, הפעם בהובלת בריטניה, התחילו לוחמה תקשורתית נגד איראן והאשימו אותה בתקיפה בספינה ישראלית מרסר סטריט.
מה היא המטרה החדשה של ישראל במהלך האחרון נגד ציר ההתקוממות באיזור ? לפני הכל נראה שהמטרה העיקרית היא לייצר השפעה על הממשלה החדשה באיראן. בטקס העברת השלטון באיראן ביום חמישי הנשיא החדש אברהים ראיסי הדגיש כמה פעמים שהתמיכה האיראנית בציר ההתקוממות נגד הכובשים הישראלים תיימשך גם בעתיד. ישראל מתכוונת לנהל לוחמה פסיכולוגית נגד איראן בתיאום עם אירופה וארה"ב, כדי למנוע התמקדות הממשלה החדשה בניהול התוכניות של איראן ולהניא אותה מתמיכה בהתקוממות באיזור. בישראל ובנות בריתה רוצים שהעבודה של הממשלה באיראן תתחיל תחת לחץ.
מטרה אחרת היא להשפיע על תהליך שיחות ווינה בין איראן לבין מדינות 1 + 4 להחיאת הסכם הגרעין שהושעו לפני כחודש בגלל ההמתנה של המערב להעברת השלטון באיראן. בישראל ובמערב באמצעות משברים ביטחוניים ולוחמה תקשורתית מנסים לשמור את כדור הגרעין במגרש האיראני.
אפשר לראות את המשבר מזווית אחרת – פנים ישראלית. כחודשיים לאחר העברת השלטון בישראל, מתברר כי המשחק על הכוח טרם הסתיים. נכון שנתניהו הודח אחרי 12 שנים ו 74 ימים אך המשקיפים יודעים שהקואליציה החדשה אינה מתלכדת, ופועלת תחת צילו של נתניהו. בייצור משברים מלאכותיים, הממשלה החדשה רוצה, להראות כי היא מנהלת את המשברים הביטחוניים, טוב יותר מנתניהו.
מצד אחר, ישראל עדיין לא השתחררה מהיסטריית המלחמה האחרונה בעזה, מלחמת (סיף אלקודס) וכועסת על השיבוש שקרה במאזן האימה בין ישראל ועזה.
אך התקיפה הישראלית בלבנון נתקלה בתגובה של חיזבאללה. התגובה הישראלית מול ששיגורים של חיזבאללה היראתה בבירור שלישראל אין יכולת להתחיל סבב לחימה רצינית חדש מול ההתקוממות. ההודעה של הצבא הישראלי, על כך שטילים של חיזבאללה פגעו בשטחים פתוחים, ואין לצבא כוונה להגיב, מאותתת על התקפלות ואי מוכנות להרפתקה נוספת.
